Casino Palace-Bucuresti

 איך שאתה מגיע לחצר של הטירה המדהימה הזו אתה מקבל מין הרגשה של חשיבות,יש שיאמרו חשיבות עצמית מוגזמת אפילו......
המכונית נעמדת ומיד קופצים עלייך שני שוערים לבושים היטב....חליפות שחורות ארוכות כאלו עם חפתים מוזהבים.......
למרות שהכל היה מכובד כזה אני חייב לגלות לכם סוד:
אני נזכרתי דווקא באיזה סצינה של סרט עם גבי עמרני נדמה לי ששיחק איזה תפקיד של שוער במלון בנתניה....
אבל אני כאורח מכובד התאפקתי ושיחקתי את המשחק עד הסוף(רק האל יודע כמה אני אוהב לשחק את המשחקים האלה)
אני חושב שרק הדלת שוקלת יותר מטונה.......
זו מין טירה של איזה רוזן מפעם......אתה נכנס מהנהן לשלום לפקידות הקבלה שמעבירות הבצצה במסמכים שברשותך ואז זה מתחיל......
אתה מטפס על גרם מדרגות לולייני ,שטיח אדום מתוח עליהן,נברשות של קריסטלים מאירות את החלל הגדול ....וככה בעצם אתה מגיע למקום האמיתי.......
חדר ענקי שמזכיר לי לפעמים חדר ניתוח....מלאן אורות ומלא אנשים שעובדים שם שכל אחד יודע היטב את תפקידו.....
שולחנות שולחנות מחולקים שם לכמה קטגוריות של משחקים שונים וסכומים שונים......
אתה ישר מזהה את הישראלים בחבורה.....
מזהה גם את היפנים מלוכסני העיניים....
אבל יש את אלו שיש להם את הלוק האוניברסלי שאותם קצת קשה אפילו לי לזהות במבט חטוף....
אחת המלצריות מיהרה אליי וממש הפצירה בי להזמין כוס משקה..טוב נו נעתרתי תוך כדי שאני עוקב אחרי רגלייה הבלתי נגמרות.....
לסיגריות שהיא הציעה לי כבר הייתי חייב לסרב.....
לא ארחיב את הדיבור על טיב המשקאות שם רק אציין שלכדה את עיניי איזו גברת לבושה במיני אדום ורגליי עטופות בגרביונים שקופים.....היא היתה צמודה לאיזה ברנש שהדבר האחרון שהיה לו בראש זו הגברת שצמודה אליו......
לא ידעתי איך אני עושה את המהלך איתה.....
איכשהוא בעוד אני בוחן את האפשרויות אותה גברת מביטה לכיווני ומחייכת חיוך קטן אמנם אבל משמעותי, לפחות בעיניי הוא הצטייר ככזה
לא היתי זקוק ליותר .....
הצטרפתי לשולחן של הברנש שאיתה שיחקתי שם כמה סיבובים של משחק ,תוך כדי הצצות לא מרוסנות לכיוון המחשוף הנדיב שלה.....
באיזה שלב היא ביקשה מהברנש שלה כמה ז'יטונים ואמרה לו בשפה שאני במקרה מבין:
תשמע אני הולכת לעשות בדיוק מה שהוא עושה אני רואה שהאיש בר מזל(התאפקתי שלא לצחוק....אני חושב שאני הכל חוץ מבר מזל)....
באחד הסיבובים הגברת הגישה לי קופסת גפרורים של איזה מלון מקןמי ומספר פלאפון......
הייתי קצת מופתע מהמהלך שלה אם כי דיי מוחמא....
הבלעתי חיוך והמשכתי לשחק כמה דקות.....
שחשבתי שהכל נראה נורמלי נפרדתי לשלום מחבר שהיה בשולחן והלכתי לי למטבח המפואר לסעוד איזו ארוחה של לילה......
קופסת הגפרורים שבלטה מכיסי גרמה לי לחייך כל אותו הלילה.....
המדהים הוא שאתה יוצא החוצה לאוויר הקריר של אמצע הלילה אתה מיד מתוודע לחיים האמיתיים.....
הבחנתי בפועלים קשיי יום שממתינים לחשמלית הראשונה שתיקח אותם למקום העבודה.....
הבחנתי בנהגי מוניות מנומנמים על כסא הנהג....
כן היו אפילו כמה ילדות צעירות שניסו לפחות למכור את גופם לעוברי האורח......
אבל הדבר הכי יפה שראיתי היה איזה זוג שהתחבק לו בגן ציבורי והחזיק ידיים..
יכולתי להבחין ממרחק בתמימות שיש שם........
ויכולתי רק לקנא......
לא לא באהבה שלהם חלילה.....
אלא באותה התמימות שבמשך השנים אבדה לי.....
המזרקות שהקיפו את הזוג הזה בהקו לאור פנסי הרחוב.....
והיה נדמה לי כאילו הזוג האנונימי הזה מייצג איזה משהו שפוי בעיר המטורפת הזו