שנאת חינם

בעת ההיא שררה  בארץ בצורת קשה

ותשבותנה ארובות השמיים שבעים יממה

ותעל שוועתם עד לשמיים.

ויעבור בשדה יהודי אביון בולס תאנים

בלויה עד למאוד הייתה כסותו

ויהי האיש מר נפש, רעה היתה רוחו

ויגדל חרון אפו

להפיץ בקרב עמו.

כמטחווי קשת משם היה מהלך אברך,

לבנה כברבור אדרתו, צלולה וזכה

אף נשמתו ברה וצחה

ריחו כלבונה ניחוחו כניחוח המור

וזמירות פיו היו מנעימות כגיתית בנגינתה.

ובעיקול הדרך נועדו להם השניים

התייצבו איש למול אחיו

ויחפון הרשע מקלעת ואבן גיר

את נפשו של הצדיק ביקש

להכריתו כאזוב הקיר.

ותבקע לפתע בת קול מן השמיים לאמור:

"רב לכם מהפר מצוותיי

איכה תשכון לה יהודה בדד?

הרף לכם משפיכות דמים ומעשי נקם".

ויקומו כל גרמי שמיים כאחד

ויבקיעו את התכלת במטר זלעפות

מקדם צפון נגב וים.

וביום האחד ושבעים הקיץ הרעב

נסתם הגולל על השרב

השיש השם לבבם של נתיניו

ויכרת זעם עברה וכל שאר מרעין בישין

ויפלו הגברים זה בזה על צוואר

וישובו להיות אחים כמשכבר.

ותשקוט הארץ הרבה שנים.