שירים

בין פחד לתקוה

את, שכאבת בכל לבך,
חששת לטבוע בכאב.
בים אנשים חשת בודדה,
דמעותייך צרבו עורך.
 
את, שבגדו בך הורייך,
נטשו אותך אחייך,
שבגדלות נפש סלחת
ודף חדש פתחת.
 
התזכרי ימים עברו ?
ביקשת שאנשק דמעות לבך,
סיפרת לי מכאובך,
ראיתי תעצומות לבך.
 
חצי שנה חלפה,
לבי נע ונד מפחד לתקוה.
הטוב לה או רע לה ?
העדיין היא בוכיה ?
 
כה רבות עברת בחייך,
סבלת כמעט כל ימייך.
ליבי בין פחד לתקוה,
ספרי לי, יקירה...
 
 
לכתומת השיער
בהערכה על תעצומות הנפש

תגובות