שירים

טמאת

עודך פניי חס ורחם
מידייך נטלת בושה
השבתת דבר דבר
זרעת הרס ונוטרת כמץ
 
במחשכים כיסתה חיוך
כדם לאדם אצבעותייך נשברות
משטמה נושא בנשמתך
יתנקה, חדל לטמאת
הפסק להבאיש
הובילני לשם
הראה לי את דבריי הסתר
 
אורה ליצרך לכלוא את לשונו
אמר, תצווה, הפסק דברי שקר
לפנייך עולם וזעמך מרובה
עולמך מבוסס כטרגדיה
כך עינייך לטשו את אסונך
 
בדעתי דבריי לא יטונך
הנני מורא
תאוות ליבי,רצוני ככלות רצונך?
שחרר אותי ואוכף ראשך
מעט מחלה ודרור
תסוג ואל תביט לאחור.
 
נסתי בבהלה למעמקי חלומותייך
כיורדי המים ירדתי למצולות
נכחדו עשתונותיי
זעקתי חמס לחייך
ראיתי
ראיתי
ראיתי
אינך מאמין לי?
 
אשריך כחלוף?
פנייך ללגלוג מובסות,
ורק בנשב המוות עודך תחדל?
אותותיו כסימנים ודאי?
שוכנת לבטח תחת גגך
הסרת, מים עלו עד עינייך
 
השב לרומני
חזה בי כשאחזור
הפסק,פסק,אמור לי
האם נבואתי התגשמה?

תגובות