שירים

אשם

 
כבאר שהתחברה

אל מקור מים חיים

בנתה עולמה בנסתר

מגלה טפח וחוגגת,

ידיה מושטות רוויה

כאלת הפרי במטע

 

אדלה מתוכן ככל שתתיר

לריפוד אבריי, ולדעת נוחה.

הנותר אחרי רוותי,

במחסניי לא הפקיד

אמלא שק בד לבן

ארשום עליו את  שמי

באותיות קידוש לבנה

שמא תדרוש חזרה

את שאין בידי

 

על גבו הרחב נשאו

והניח אותו לפתחה

לצד שקים אחרים

כבמכבסת הכפר הקטנה

 

 

תגובות