ביקור חולים

הרפת מעץ רקוב מיושן
רגעי הזמן ששען לא מתח
ולא כיוון מאז את קפיץ מחוגיו
נותר זיכרון מאוכסן
בנפשה

היא אינה ילדה בגופה
מלבד אופייה.
XXX
היתר עלה עם העשן
XXX
http://stage.co.il/forum/read.php?f=5&i=335571&t=335571&v=t
XXX
חוזרת בימים בלילות
למחסן עץ ישן
לקולות
לריח התבן
הפרה השחורה
עם הכתם הלבן
לנקישות מגפי עור
XXX
אמא ואבא אינם בין חיות החווה
לא הופיעו לחבק אותה
גם שבא הזמן שהיה ניתן 
לצאת מהמחסן
XXX
צבע גלגל העיניים נותר
כחול
כמו השמיים
תלוי בנקודה יחידה.
בתקרה הצחורה
מנסה להבקיע רקיע
ולהבליח
מבעד יתרת כסות
עור זקנתה
ילדותה מתה מזמן
במחסן
XXX
פעם בתקופה באה אליה קרובת בשר
מכל שנשאר
בת ממשית עשויה מדם אנושי
שארית רחוקה
שלא נמחקה

מחליפה עמה מספר משפטים
ממוחזרים שחוזרים בכול שנה
"דודה, המחסן אינו כאן
תסתכלי הסדין צחור לבן
המיטה נקייה לצידה שידה
אולי תכניסי למגירה את הוופלים והממתקים
עם השתייה לתוך המגירה.
XXX
האחות במחלקה הלבנה
הייתה עוד היחידה שעונה לאחיינית
הדאגנית:
"היא לא מבינה, וגם לצוות אינה מאמינה
בואי לביקור בשנה הבאה"
XXX