רחוק רחוק מכאן

רחוק רחוק מכאן

בארץ בלי שמיים

דם זרם בנהרות כמו מים

ריח גופות מזוויע ואיום התמר מן המשרפות 

לא ספרים, לא תמונות

כי אם בני אדם

גוועו אל פני הסוף הנורא מכל

הושלכו למוות כמו צעצוע ישן

זילות, אובדן דעת

איבוד צלם אנוש

מעשי תועבה בלתי נשכחים

ופצעים שטרם הגלידו נשארו פתוחים

איך שרדו בגטאות

ועברו ימים, חודשים, שבועות

מרדנות ומעשי גבורה

אובדן קרובים, יתמות, פיסה של התקווה

חיות אדם, לא ניתן לתארם אחרת

רכבות מסע, יערות גז חנק

הפשע הנורא ביותר בעת החדשה

הרעים העולם בקול ענות חלושה

נזכור לאחר שישים ושתיים שנה

נזכור, ונחיה בלבנו עם האמונה

כי רצח כזה לארץ נאורה לא ישוב

כי אין סוף והתחלה לחלק השבור האילם והכאוב 

רחוק רחוק מכאן 

בארץ בלי שמיים

נזכור תמיד

איך דם זרם ברחובות במקום מים