"דברי מלאך המוות" (עוד תרגום מבלוק)

מלאך המוות מדבר:

(מתוך "חיי חברי")

(השיר חובר בתקופה שבלוק שקע בשפל וייאוש וכתב שירים ממש נוראי תוכן.)

כאשר אחזה בו הבהלת

והוא פנה עיניו לרע,

בז בשירה המהללת

ושח בקול דברי כפירה –

ועת עוברת בו צמרמורת,

הוא מתנער, ליבו נשרף,

וזה – קולות עבר תזמורת

רודף בסתר אחריו.

והוא שפוך מזה, ולהט

של שחר נעוריו אבוד,

שרשרת זיכרונות פורחת

מולו בהבל משמעות –

כבר לא מסור לטוב או רוע,

רק את עצמו משלה בלב –

ואל דלתי שבה מרגוע

לאט-בטוח מתקרב.

דיו טעם יגון ואבל,

כבר אין בו קול – עפר בפנים…

אני אפתח. עוד קצת. עוד סבל.