שירים

הניזכור / רונן

 הניזכור / רונן

 

עמדתי בתור

שהובל על ידי

גדר חבלים אדומה

אדם, לבד

יחד עם עוד לקוחות

משנן בראשי

את מספרי החשבון

והפעולות הנדרשות

התקדמתי מזרחה

עוד שניים, תורי

לכל אדם מספר-

חשבון בנק

תעודת זהות

או מקום בתור

נפשי מרדה בי

אני לא מספר!

אני זה אני!!

אבל איך יזכרו אותי ?

את אוסף התכונות שמרכיב אותי

בסוף, מיצג רק מספר

אפילו לא ראשוני

התקדמתי, פוגש עיניים חומות

שואלות-

אני לא מספר

חשבתי

כולם סביבי מתוחים

זקופים ושמוטים

נועצים מבטם בריצפה

דממה

עד סוף הצפירה

מספר חשבון בבקשה....

אני, לא מספר!

ושישה מליון - כן?

 

© כל הזכויות שמורות לרונן

 

תגובות