סיפורים

קרונות חסרות צבע ..

כשהיא איננה, האיש אבוד ומנוטרל ,
מאובן, מודאג, ועננת דאגה מתפשטת לה מעל,
המחשבות רצות  והוא מצייר את התמונה,
מכאיבה מדי, יותר מדי צבע?
 
ופתאם היא כאן !
הדאגות, מתפוגגות בבת אחת,
והכל שוב כל כך ברור,
נמס למראה יופיה,
העולם לא קיים, מבוטל כליל לידה.
 
כל הקרונות ריקות וחסרות צבע,
האיש רוצה לרדת מהרכבת הסתמית,
ולחבק אותה הכי צמוד,
לנשק את שערה הזהוב שוב ושוב כמכונה האומרת תקלה.
 
היא זוהרת ודמותה בולטת מיד,
זאבים קלטו כבר מרחוק,
ושוב האיש בוחר בצבעים הכהים..
למה הטלפון ממאן לצלצל? סיבה לעוד מהשחור...
 
וחוזר חלילה..

תגובות