האדון עם המקטרת

האדון עם המקטרת

יושב על כסא הנדנדה הישן

מבוגר, הוא ובא בימים

נזכר בעדנה באותם השנים

היה צעיר ורענן

נחשב לאחד בין כל בנות העיר

טייל בשדות ורקד באביב

שיער ערמוני, עיניים כחולות ומבט שובב וחביב

דפדף באלבום התמונות של פעם

לגם תה עם לימון חמצמץ הטעם

אחרי הבנות רדף הוא בלי הרף

הוא היה כ"שועל השועט אל הטרף"

היה רענן וצעיר

נחשב לאחד בין כל בנות העיר

טייל בשדות ורקד באביב

שיער ערמוני, עיניים כחולות ומבט שובב וחביב

יצא אל הגזוזטרא

וליבו חמד למראה שראה

רץ שם ילד בין השדות והפרחים

במראות שהן שטופים וריחניים

היה רענן וצעיר

נחשב לאחד בין כל בנות העיר

טייל בשדות ורקד באביב

שיער ערמוני, עיניים כחולות ומבט שובב וחביב

מה יפה, מה יפה הילד חשב

וזאת בספרו ישב וכתב

כתב זיכרונות כתב קטעים 

כתב על הרגע שעשה לו כל כך נעים

שהיה צעיר ורענן

שלא רצה שיסור מכאן

לרגע לו ייתן הוא לחמוק

כי נפשו נתמלאה נחת ושחוק 

וכך ממשיך עד היום

ולא מרפא ולא הולך לישון

 וכך בבית קט יושב לו אדון עם מקטרת

ונזכר בצעירותו הקסומה והנהדרת 

היה רענן וצעיר 

נחשב לאחד בין כל בנות העיר 

טייל בשדות ורקד באביב

שיער ערמוני, עיניים כחולות ומבט שובב וחביב