בין רגע לטיפה

טיפת טל נושרת

מעינך הדומעת הנואשת

ברגע אחד יקר

נאסף לבואך שוטף צוואר

גשם בחלון כבר יורד

ואת צופה במרחק הכבד  

אותך עזב עת פסח בנדודים

ואת בוכייה נעמדת בין המטבח לדוודים  

בין טיפה לרגע

כיסופים עוטפים את הצבע

ארגמן לוטף ורך

או אדום זועק כל כך

איכה עזב את מתאוננת 

להשלים עם לכתו פשוט ממאנת

בעצב טובלת התוגה  

אותך ממלאת ארשת השתיקה

גשם בחלון כבר יורד

ואת צופה במרחק הכבד  

אותך עזב עת פסח בנדודים

ואת בוכייה נעמדת בין המטבח לדוודים

לא יחזור

אי שם עף כדרור

ידייך רפויות גופך קר

דלוח הוא טעם הענבר

ריקות התמונות שעל הקיר  

הלובן יכסה קול זמר ושיר 

ייבול השושן אשר בגן

והוא הלוך הלך מכאן

גשם בחלון כבר יורד

ואת צופה במרחק הכבד  

אותך עזב עת פסח בנדודים

ואת בוכייה נעמדת בין המטבח לדוודים

בין רגע לטיפה

את כבר אינך מחכה

בך אחר יבוא לשדות עלומייך

ויחזיר לך אושר רגעייך   

גשם בחלון כבר יורד

ואת צופה במרחק הכבד  

אותך עזב עת פסח בנדודים

ואת בוכייה נעמדת בין המטבח לדוודים