זהירות! מים עמוקים!

את הרבה זמן שוחה במים הרדודים. שם זה קל וזה מספיק לך.

שם, את נהנית מכל העולמות. את גם במים וגם בשליטה.

את אוהבת להשתכשך במים. את נהנית מהם.

את נהנית לעמוד במים ולשחק. להשתולל כמו ילדה קטנה,

לצחוק, לבלות, להינות.

את גם שוחה מצד לצד. לא בשחיית חזה איטית.

את צריכה לחתוך את המים  בחתירה מהירה,

להרגיש את העוצמה של הגוף בתוך המים. זה מאתגר אותך.

אבל כל אותו הזמן את יודעת כל הזמן שאת יכולה לעצור,

כי יש לך קרקע מתחת לרגליים.

לפעמים, מתחשק לך, את צפה. מרשה לעצמך.

נשכבת על הגב ונותנת למים לקחת אותך לאן שהם רוצים.

ברור שאת עם חצי עין בודקת כל הזמן שאת ברדודים,

כי לכי תדעי, אולי מישהו יעבור לידך בשחייה מהירה ויטלטל אותך .

ככה, את גם צפה אבל תמיד יכולה ליפול על הרגליים. בטוח.

ואם את ממש, אבל ממש רוצה להתפרע, את צוללת.

עוצרת את הנשימה לשתיים שלוש דקות והופ עם כל הגוף צוללת לתוך המים.

את נהנית מהריגוש של המים שעוטפים אותך מכל הצדדים ועדיין,

הרגליים שלך על הקרקע.

אין מה לפחד. את בשליטה. זה שם המשחק.

אבל המים העמוקים בצד השני קורצים לך.

את המון זמן ברדודים. רוצה לעבור לצד השני אבל פוחדת.

פוחדת זו לא מילה. את מבועתת..

את זוכרת את הפעם האחרונה שהיית שם.

אז, לא חשבת בכלל. נתת לעצמך את החופש.

בלי לחשוב עלית על המקפצה, בטוחה בעצמך.

עמדת, הסתכלת על המים ואמרת לעצמך בלב,

א-פיס-אוף-קייק. זה בסך הכל מים עמוקים.

לא היססת אפילו לשנייה.

עמדת על המקפצה, פרשת ידיים לצדדים ועפת.

כמו ציפור עפת.

בזינוק מהיר חתכת את המים. צללת למים העמוקים.

עד היום, זכר פגיעת המים הקרים בגופך, לא עוזב אותך.

כמו אלפי סכינים שחדרו לך מתחת לעור.

כאב נוראי שהרגשת בכל נים בגופך.

מעוצמת הקפיצה, עד הקרקעית הגעת.

נגעת ברצפה, איבדת שליטה ונכנסת לפאניקה.

לא ידעת איפה את נמצאת, נכנסת למערבולת של עצמך.

הנשימה נעצרה לך,  הלב פרפר לך כמו משוגע

ואת הרגשת שאת טובעת. טובעת..

לקח לך המון זמן, שבעיניך נראה כנצח,  

עד שהצלחת להוציא את הראש מהמים,

עד שהגעת לקצה הבריכה, עד שהוצאת את עצמך משם.

גם כשהגעת לשפת הבריכה והוצאת את עצמך ממנה,

היית מותשת.  עייפה.

מרוסקת.

הרבה זמן שכבת שם על שפת הבריכה בלי כוחות.

בלי יכולת להתרומם. כואבת כולך. מסדירה לך את הנשימה לאט לאט.

אז, החלטת, שאת לא נכנסת יותר למים העמוקים.

היום, את עומדת על שפת הבריכה ומתלבטת.

המים בעמוקים קורצים לך, כל כך קורצים.

את יודעת מה?יש לי הצעה בשבילך.

צעד צעד.

עזבי מקפצות. את זה כבר ניסית.

תעברי למים העמוקים, אבל הפעם תעשי את זה חכם.

קודם כל תיצמדי לקיר.

<אל תתבלבלי, לא הקיר מהסיפור הקודם. זה קיר אחר (:  >

תיצמדי לקיר הביטחון שבשפת הבריכה תלכי לאורכו ותעברי למים העמוקים.

הנה הגעת. את בעמוקים ועדיין בשליטה.

עכשיו המבחן האמיתי. יד אחרי יד תעזבי ותחליקי למים העמוקים.

נכון, אין פה רצפה, את לא בשליטה, אבל בואי נודה בעובדות,

את שחיינית טובה.

תסמכי על עצמך. תאמיני בעצמך.

אל תיפחדי, תתקדמי.

רק תיזהרי.

ת-י-ז-ה-רי.

פה  המים העמוקים.

פה כל הסחת דעת, את מאבדת שליטה, את צוללת עמוק.

אבל את יודעת מה? תרשי לעצמך.

תני לעצמך לצלול

תעצרי לעצמך את הנשימה

תיהני מתוקה שלי.

אבל הפעם חומד, תשתדלי לא להגיע לקרקעית.