תגיד, אתה סיני ?/ רונן

תגיד, אתה סיני ?/ רונן

מערכה ראשונה – תמונה ראשונה

( חלל ענק, מואר. בקומה השלישית עומדת קבוצה. כולם עומדים בסדר מופתי ובהופעה אחידה. מרחוק הם נראים כקבוצה הומוגנית אחת, מובדלים מדיירי הקומות האחרות באופן מובחן. מקרוב נתן להבחין בשונות בין הפרטים. ברחובות ובשדרות שמסביב נעים מדי פעם אנשים כבודדים או בזוגות. פה ושם רואים משפחה עם ילד קטן בעגלה. דיירי הקומה השלישית עומדים וממתינים. מחכים לאחד מהאנשים שיגש אליהם ויבחר בהם. בזמן ההמתנה הממושכת שניים מהם משוחחים. הם לא מכירים מקודם רק נקלעו לאותה הסיטואציה. אחד גבוה מיתר חבריו, סמכותי ורחב כתפיים. השני ממוצע.)

הממוצע:          "אוף, כמה זמן נעמוד ככה כמו פוצים ?"

הגבוה:             " תשתוק ותתנהג יפה, מישהו מגיע"

הגבוה:             "אין לי שום קשרים. אני פה יחד אתכם לטוב ולרע."

הממוצע:          "תגיד מצאת כבר נפט?"

הגבוה:              "נפט?! איזה נפט בראש שלך?"

הממוצע:          "קודם אמרת לי להפסיק לחפור ואילו אתה, אתה הבאת לכאן את כל סולל בונה. מה
קרה לך פתאום ? מהיום שהגעתי רק חיכיתי לעמוד לידך. איך שהגעתי, אתה יודע ירוק כזה"

הגבוה:             "ירוק, מה פתאום ירוק? היו פה פעם חברה ירוקים. אבל זה לא הסתדר. הם היו על
תנאי. דווקא נראו חברה על הכיפק בסוף פינו אותם"

הממוצע:          "מה קרה לך? אתה לא יודע מה זה ירוק? כאילו חדש כזה. (שר) בא לשכונה בחור
חדש. ככה בדיוק הרגשתי. אז ראיתי אותך וידעתי שעליך אפשר לסמוך. עומד ראשון

בשורה, נראה סמכותי כזה. אתמול אחרי שזה שלידך הלך, מה זה שמחתי שאנחנו נהיה
ביחד. ומה, מתברר שאתה בכיין לא קטן. ממש כוסית"

הגבוה:             "בכיין?, אני בכיין? צוציק, יש הרבה דברים שאתה לא יודע. יש גם הרבה דברים
שיותר טוב שלא תדע."

הממוצע:          "מה למשל?"

הגבוה:             "עזוב, חבל עליך. אתה נראה לי אחד עם חיי מדף ארוכים. אם אתה רוצה לשרוד כאן,
יותר טוב בשבילך לא לדעת הכל. תראה אותי, מלומד אעלק. מה זה עוזר לי. תקוע כמו כולם. עומד כאן בשלשות. אפילו חניך תורן לא עשו אותי. אם היית יודע מה שאני יודע. היית בוכה כמו איזה נקבה."

הממוצע:          "אתה לא מפחיד אותי. מה נעשת לי פתאום עבדאי. יאללה שחרר קצת מידע. זרוק איזה צ'יפס לאחוק. נסה אותי. נו, נראה אותך מספר לי משהו שאני לא יודע. נו, נו.... עזוב, כולך רעש וצילצולים."

הגבוה:             "אני רעש וצילצולים? בסדר, תחשוב מה שאתה רוצה"

הממוצע:          "מה נעלבת לי פתאום? באמת לא מתאים לך"

הגבוה:             "תחשוב מה שבראש שלך. תגיד תודה שעוד יש לך ראש ולא כמו ההוא שם שחושב
שאם הוא יעמוד על הראש זה יעזור לו. כל אחד נהיה לי פה פתאום בן גוריון."

הממוצע:          "מי זה בן גוריון?"

הגבוה:             "אחד, אתה לא מכיר. זקן. אני חושב שלקחו אותו מזמן. אבל מה הביא אותה ברעיון
שיווקי מדהים. במקום להתעצבן, להרביץ, לדפוק וללחוץ, פשוט עמד על הראש. הוא היה מישהו מיוחד. לא כמו היום שכל שמנדריק שעומד לו על הראש חושב שהוא בן גוריון."

הגבוה:             "אההה זה. תן לי לחשוב... כן בטח, לא צריך לחשוב, אלה הגרמנים שעומדים שם
בקצה."

הממוצע:          "מה מיוחד בהם? מה, מה הגימיק שלהם?"

הממוצע:          "מה אתה אומר? 57? זה המון. כמה אתה יכול?"

הממוצע:          "עזוב זה רק ילד, אין מה להתאמץ"

הגבוה:             "קטנצ'יק, זה רק מראה כמה אתה לא יודע. רצית ללמוד אז בבקשה תלמד. 50%
מהבחירות שלנו נעשות על ידי ילדים"

הממוצע:          "מה אתה אומר? לא תארתי לעצמי. היי עצור!! אתה!! ראית את המניאק הזה איך
נדחף. היה בסוף השורה. תאמין לי היום זה לא מה שהיה פעם. פעם נתנו כבוד. היה רספקט לאנשים. תור היה תור. הגעת ראשון הלכת ראשון. היום כולם ממהרים, נדחפים, דורכים אחד על השני."

הגבוה:             "למה אתה קורה פעם?"

הממוצע:          "לא יודע, פעם, מקודם"

הממוצע:          "כמה? איזה שנתיים או משהו כזה."

הגבוה:             "אתה באמת אין לך מושג מהחיים שלך, מה?. חושב שאם אתה יודע להגיד ויטמין C
ולויקופן אז אתה מה זה חכם?"

הממוצע:          "מספיק כבר עם הפוזות. נמאסת. בסדר! טוב, הבנו שאתה הכי גדול, הכי יפה, הכי
חכם והכי קרציה. רד ממני וזהו. חשבתי שאפשר לדבר אתך אבל אתה כל הזמן רק יורד עלי או מראה לי כמה שאני לא יודע. לא אמרתי שאני יודע, בקשתי שתספר לי. ביקשתי או לא בקשתי. אני לא חייב לעמוד כאן ולספוג את ההשפלות שלך. טוב, נו בסדר, חייב לעמוד, אבל מספיק עם זיוני השכל"

הגבוה:             "אז מה, בכל זאת יש לך חוט שדרה אההה. אני שמח לראות. אל תתרגש רק עשיתי לך
מבחן קבלה קטן. קצת זובור מה יש? פתאום נהיית לי ריגשי? טוב, מכיוון שעברת את המבחן אני אגלה לך שאנחנו עומדים ככה, לא אנחנו עצמנו כמובן, אלה שקדמו לנו  התחילו במאה התשע עשרה. המאה התשע עשרה אתה קולט."

הגבוה:             "בחיי שאתה לא יודע כלום. עכשיו זה המאה עשרים ואחת. זה אפילו כתוב לך"

הממוצע:          "וואללה, איפה?"

הגבוה:             "הנה כאן למטה, על התווית בצד שמאל. העניין שאנחנו עומדים ככה מהמאה התשע עשרה. ככה החליטו אז, אבל אנחנו קיימים עוד הרבה הרבה קודם. מהמאה השבע עשרה אני חושב."

הממוצע:          "זה הרבה מהמאה השבע עשרה"

הגבוה:             "בטח שזה הרבה. זה כמעט... נו איך אני אסביר לך..."

הממוצע:          עזוב אותך מהשטויות של הזקנים. תגיד חשבתי על זה קצת. אם אנחנו עומדים ככה כל
כך הרבה זמן, מה יקרה אם אף אחד לא יבוא"

הגבוה:             "יבואו אל תדאג"

הממוצע:          "איך אתה יכול להיות בטוח כל כך"

הגבוה:             מכיוון שאני יודע מה שאתה לא יודע. ואם לא תעשה לי את הפרצוף הזה אני אגלה לך.
הסיכוי שמישהו יבוא אלינו הוא 97%. זה יותר כמעט מכל אחד אחר שנמצא במתחם הזה"

הממוצע:        "שטויות במיץ עגבניות"

הגבוה:             "זה לא מנומס לדבר ככה כאן. חוץ מזה אם סחבק אומר לך אתה יכול להיות בטוח. 97% - בדוק!"

הממוצע:          "מה אתה להגיד? טוב, עכשיו אני רגוע. רוצה לשמוע בדיחה?"

הגבוה:             "נו, ספר. נראה אם תצליח לספר לי אחת שאני לא מכיר"

הממוצע:          "אתה מבין קצת אנגלית נכון? כי זו בדיחה באנגלית. זאת אומרת לא כל הבדיחה רק
הסוף שלה, אתה יודע, הפונץ' ליין"

הגבוה:             "יאללה ספר"

הממוצע:          "טוב, אז זה הולך ככה, משפחה של עגבניות חוצה את הכביש. הם הלכו הרבה זמן
ברגל והעגבניה הקטנה כבר עייפה ומשתרכת מאחור"

הגבוה:             "מאיפה אתה יודע להגיד משתרכת?"

הממוצע:          "מה איכפת לאמא שלך מאיפה אני יודע? אתה רוצה לשמוע או לא? אז הקטנה
מתעכבת מאחור ומכונית מתקרבת במהירות. אז האמא עגבניה מסתובבת אליה וצועקת לה – come on catch up . הבנת? עגבניה.... CATCH UP "

הגבוה:             "הבנתי הבנתי, אני יודע אנגלית. חוץ מזה אני מכיר את הבדיחה הזו. בדיחה מקצועית. אבל גם תדע לך שזה לא השם המקורי. השם המקורי הגיע מאסיה או מסין והוא היה Ket-siap ואז, בכלל עוד לא היו בפנים עגבניות, רק דגים."

                  (עומדים מביטים למטה ושותקים. מתקרב זוג עם ילד בעגלה ונעמדים מול השניים)

הגבוה:             "הו סוף סוף מישהו לקח אותי. להתראות. אני בטח הולך לרדת על איזה המבורגר
וצ'יפס. יאללה ביי. תזכור רק שהטריק הוא לא להשפריץ. "

© כל הזכויות שמורות לרונן