יצירות אחרונות
סֵפֶר חַיֶּיךָ- לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (1 תגובות)
שמואל כהן /שירים -19/04/2025 18:51
אהרון אחרון קצת שעשועי לשון (1 תגובות)
אילה בכור /שירים -19/04/2025 16:52
גבולות הכאב (1 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -19/04/2025 15:04
מילים חברות (4 תגובות)
עידית אורדן /שירים -19/04/2025 13:01
כדורעף (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -19/04/2025 10:23
יוצאים נשכרים (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -19/04/2025 07:18
מחצלת לחייך (3 תגובות)
אסנת אלון /שירים -18/04/2025 22:10
דלת גן העדן (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -18/04/2025 20:52
כּוֹתְבִים, כּוֹתְבִים, / מִי שֶׁמַּאֲמִין ... / (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -18/04/2025 20:09
שירים
פנק' אותם.../ © יעל כרמי גבאיפנק' אותם / יעל כרמי גבאי
(שם השיר בעקבות מערכון של 'מה קשור- פנק'אותה..) ערב חג, גם השרב הבין אל נכון וכבר עזב ורוח קלילה נושאת קודש של קציר חיטים הגיעה. בתיבת הדאר, חוץ מדרישת שלום של התשלומים, קיבלתי פתק, לקבל חבילה. אני ולאקי , שנינו כישות אחת, מכשכשים בזנב ואל הדאר.... עכשיו. סיימנו את העלייה לאקי כדרכו רץ , אני כדרכי, מתנשפת אחריו. ושם עמדו שלושה חמודים חיילת אחת ושני חיילים חיילי מג"ב. אני אמא לשני בנים, שיהיו לי בריאים חייל בחיל האוויר והשני עוד חודשיים מסובב הגב, והוא... ניחשתם, יהיה במג"ב. בלב רחב מלא גאווה צעדתי לידם כמו במסדר. כמעט רציתי להצדיע אבל ללאקי אצה הדרך ואני... בעקבותיו... פתאום שבתי אל עקבי החבילה תחכה, יש לי לסגור כמה קצוות בטרם חג. - חבר'ה, חג שמח, אתם שומרים עלינו כל החג? עוד חדשיים, הבן שלי מצטרף למג"ב. חיכיתי. עכשיו תורם להצדיע... משום מה הם לא הצדיעו... נו טוב, לא כועסת, היה להם תרמיל כבד על הגב... - אם תהיו פה, אאפה עוגה טעימה, ככה שתעבור לכם השמירה, בסבבה.. - לא תודה הרגע אכלנו.. - אז אולי טיפ קטן, 'על הדרך', לחייל שבדרך? הם היו מופתעים אחד חייך עם עיני תכלת ואמר - אל תבכי לו בטלפון...
אשמורות העיניים הלא כחולות שלי התמלאו לחלוחית. כל דיבור היה מיותר. - תודה. חנוקה מדמעה המשכתי... לקבל החבילה. צי'ק צ'ק, כנראה לכבוד החג, סיימתי המשימה. המוכרת ליד הדאר קיבלה באותו רגע משלוח של... עוגות גבינה. איזה כיף לעצלנים, יש מי שמזמן להם מצווה, אפילו בלא טרחה. קניתי. שילמתי. לאקי כבר הסתובב אחרי שבע פעמים, בטוח שאירס אותי לו לכלה... אבל לא. הוא טעה... ילד אחד קטן, שאיני מכירה שקנה אקדח מים כיוון לחיצה ארוכה, ו... פגע ברגש האמהי שהציף אותי והוסיף לי לחות בעיניים.
אני בדהרה עם החבילה ועם עוגת הגבינה הטרייה, שמתי פעמיי אל הספסל בשדרה. חיילי מג "ב עדיין שם,
עם תרמיל כבד ואחריות על הגב. שומרים עלי, על לאקי גם. - חברה, למה לאפות אם אפשר לקנות? המשכתי איתם את המונולוג כמו חברים היינו מימי הטירונות. אחרי לא מעט שיכנועים עוגת הגבינה החליפה ידיים. ואני חיכחתי ידיים. אכתוב על זה שיר הבטחתי, כשתסיימו את המשמרת הכנסו ל'דרך המילים", זו העת שבדמיוני ראיתי אותם, שוב מצדיעים... אבל לא כעסתי, הם לא יכולים.... יש להם תרמיל כבד על גב, ואחריות לשלום החג. אוי , חיילי מג"ב, או כל חייל אחר אוהבת אתכם תמיד, ומשום מה האהבה מתגברת עכשיו... כל הזכויות והחבילות ועוגות הגבינה
שהתעצלתי קניתי, ולא אפיתי אבל פינקתי גם הדמעה בקצה העין שמורות ליעל כרמי גבאי
חג שמח לכל עם ישראל, ויאללה, להצדיע לחיילים! ביי
© ALL RIGHTS RESERVED TO YAEL CARMI GABAY
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |