סיפורים

זוליכה בת כתון

בנעילת יום כיפור בוכה הקשישה. האשה בת התישעים שנה היתה לא יודעת דבר. שילדה את 6 ילדיה בנה חלה במחלה והרופא לא הבין מה פירוש המחלה והבן מת.
הילדים גדלו ונשאו נשים. שנים רבות שהיתה בת 85 חשה בבריאותה. הרפא אמר לילדים שאמכם חולה היא עייפה מן החיים. כשיצאה מביתה ראתה תיק מונח חדש. האישה לקחה את התיק וראתה שיש שם כסף. האישה החביאה את הכסף מתחת למיטה. בלילה חלמה חלום ומצאה שהיא יחפשה ליד חבית גדולה ואיש עטוף בלבוש שחור ואמר:

"אינך אשמה כי לא גידלת את ילדיך בעושר ושמחה. תרשי לעצמך לקחת מעט כסף ולקנות צעצועים לנכדייך העצובים." למחרת האישה שלחה את ידה לעבר תיק הכסף אך ידה נסוג אחורה. בלילה שלאחר מכן חלמה שהיא היא מוצאת את עצמה יחפה ליד חבית גדולה ואיש עטוף בלבוש שחור ואומר:"שיעצתי לך אתמול היה שטות. לבי בוכה על בתך הבכורה. שמלאו לה 14 שנה. חיתנת אותה בלי רצונה עם פחח שהוליד ממנה 4 ילדים וברח מהבית. מאז חייה של בתך הבכורה אומללים. היא גרה בצריף עני וקטן עם 4 ילדיה. בחורף ובקיץ חם. בבקשה תקני לה בית קטן של אבן." ולמחרת, הרימה את המזרן אבל שוב ידה נסוג אחור. מים לא שתתה ולחם לא לקחה. 8 ימים נוראים של חלומות מטורפים עד שביום ה-9 לא יכלה להתאפק וקראה לבתה הבכורה שתלווה אותה לתחנת המשטרה. ובלילה אחד שאלה אמא אל בתה:"אותו חתן שהבאתי לך מה היה שמו?". ומתה הקשישה. 6 ימים ישבו הילדים  באבלם וכשקמו מאבלם אמו של הילד החזיקה ספר יקר בביתה. הילד דפדף ודפדף ומצא מכתב שאמו קיבלה לפני 5 שנים מגביר אחד שהודיעה לה על שהשיבה אליו את כספו. ובאותה שעה מלמלה בקול חלש:"ריבונו של עולם אתה יודע שאיני יודעת קרוא וכתוב. מכתב זה ראוי לילדי ולנכדי, מהר קח אותי אליך." ובת קול גדולה עוברת בשכונה ומבשרת על עדת שעת הישועה. וצדיקת בת ירושלים זוליכה בת כתון.


.
 וזהו.....לכל מי שרצה שאני אמשיך... :)
נ.ב: סיכמתי את הסיפור במילים שלי וזה לקוח מתוך "דרך המילים ו'" עמוד 224.

תגובות