חזרה ליצירות
סיפורים

חדר במלון דרכים

אייזיק | (04/06/2007 21:22) | 136 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

 

כמעט חשכה ,קפיצי מיטה חורקים.

 

מעל תלויה נורה עירומה המפיצה אור אדמדם חיוור של פעם.

 

אל החלל מסתלסל עשן סמיך של סיגריה זולה.

 

הגבר מסיר את כובעו רחב השוליים ונפנה אל גברת
 
מסתורית.

 

זו שרועה מלוא קומתה על מזרן בלוי מפנה את גבה,

 

מלבושה מינימאלי-את גופה החטוב עוטה חלוק משי שקוף,
 
יקר ויוקרתי אשר מהווה ,ללא ספק ,ניגוד בולט לסביבה
 
העלובה.

 

מבנה גופה מושלם ,ריחה מזכיר את חנויות התמרוקים
 
היוקרתיות של פריס, שערה הארוך חלק ומטופח .

 

הגבר, נפעם ומלא אדרנלין, משתרע על המיטה הרעועה
 
לצידה של הגברת ומתחיל לגפפה.

 

תוך שניות מתגבר קצב פעימות הלב וקצב הפעילות והגבר
 
מנסה ליזום שלב נוסף אשר נתקל בסירוב ובלחישה מתחנחנת
 
אך תקיפה כי יאט את הקצב , יעדן את גישתו וכך יוכל
 
ליהנות ממשחק מקדים משופר ומלא הפתעות.

 

הגבר מקבל את "רוע הגזירה" ומסכים לשחק את המשחק
 
מתוך הבנה כי בסופו של עניין ישיג את המטרה שלשמה
 
הגיע.

 

לפתע חש הגבר ברטט מכיוונה של הגברת.

 

הגברת מלחששת התנצלות רפה, שולחת יד לאזור מוצנע
 
כלשהו ושולפת....מכשיר טלפון נייד.

 

היא ממשיכה ללחוש גם אל תוך המכשיר אולם אט אט
 
עולים הטונים של שיחתה והיא עוברת מלחישה לדיבור
 
בעוצמה כמעט רגילה שהולכת ומתגברת עד אשר לפתע היא
 
מתחילה לצעוק על בן השיח מעברו השני של הקו.

 

הגבר מקשיב להתרחשות בתימהון שהופך לתדהמה גוברת
 
והולכת שכן קולה של הגברת לא רק מתגבר אלא גם נשמע
 
יותר ויותר עמוק וצרוד.... כקולו של.... גבר.

 

לפתע מכה בו ההכרה המסנוורת כי בת הזוג שלו ללילה היא
 
בכלל בן זוג.

 

הוא לא אומר מילה נוספת, צורר את בגדיו ואת מה שנשאר
 
מכבודו העצמי ונס על נפשו , נשבע לעצמו כי את המעשה
 
של אותו הלילה ואת תובנותיו המיוחדות ינצור בליבו לעד.   

 

 

 

תגובות

חזרה ליצירות