המוזה פרק 1

דף ריק חיכה לו בסובלנות אין קץ, כמו המידבר, מייגע וצמא.

לא היה לי שמץ של מושג על מה אני הולכת לכתוב. היה רק דחף עז

להימלט מהשגרה התובענית.

משב רוח רענן בניחוח יסמין ליטף את פניי. אצבעותיי החלו לנוע במהירות על מקשי המקלדת.

עצמתי את עיניי לרגע קט, מנסה לעלות את דמותה של לרה בעיני רוחי.

חשתי בנוכחות זרה בחדרי. הרמתי בזהירות  את עפעפי. קפאתי בכורסתי.

היא ישבה על ספת הקריאה שלי, לרה שקרמה לה עור וגידים משורות סיפורי.

השורות ריצדו על המרקע כעדות אילמת לקיומה של האורחת הבלתי קרויה.

מרגע שהבחנתי בה, לא הורדתי ממנה  את מבטי. מאותו רגע היא בעצם הכתיבה לי את סיפורה.

נותר לי רק להקליד את המלל שזרם לאצבעותיי מעצמו מזירה הפרטית שנרקמה עבורי.

פרטתי את דמותה לפרטים מדויקים יותר.

לפתע היא קמה וניגשה בצעדים זעירים אל חלוני, הסיטה את הוילון ונסוגה בבהלה.

סובבה את פניה. לא יכולתי לראות את עיניה מבעד למשקפי שמש שהרכיבה למרות שעת לילה מאוחרת.

היה ניכר בשפת גופה זעזוע עמוק העובר עליה.

ועוד אני בוהה בה כמהופנטת, דמותה החלה מתפוגגת.

קפצתי ממקומי, רגלי נשאו אותי למקום בו עמדה רגע לפני.

רק ריח יסמין נותר שם.

ועל הספה מצאתי צעיף משי ארגמן. לקחתי אותו לידיי.

כל כך הרבה זיכרונות צפן בתוכו. הוא אבד לי לפני כשנה.

כרכתי אותו סביב צווארי.

אנחה חרישית נשמעה מאחורי גבי.

האור כבה.