שיר מספר 140

הצילני מרוע

נצור אותי מחשדנים

זוממי חמס

ומצדדי מלחמה

לשונם חדה

כלשון נחש

לוחשים רוע

במחבוא פיהם

הצילני מרשע

ומהזוממים חמס

נצור אותי מכל אלה

המתכננים להצר צעדיי

הניחו לי גאוותנים מלכודת

ורשת חבלים סבוכה

פח טמנו לי

למען אחרד ואחשה

או אז נשאתי קול ברמה

שוועתי העליתי השמיימה

חפצתי כי יישמעו תחנוני

שיחרתי אליך

להשיב לי מלוא כוחי

והיה כי יפיק צרי

מאוויי רשע

ולא תצלח מזימתו

בידו

גחלים נכונו לו

באש ייפול

ובמהמורות

לבל יקום עוד

שוחרי רע

חלקי לשון

לא יכונו עוד בארץ

ואנשי חמס ורוע ייצודו

ואז אנשי דלת העם

ירוויחו דין צדק

בטוב יחרץ משפטם

של אביונים

גם צדיקים יודו

על מזלם הטוב

וישרים בארץ

ימלוכו.