מתנה

יושבה לי על הכיסא הסגלגל

ובדמיוני יושבה על כיסא בנהלל

צופה אל הנוף

הרוח בשערי

ורק מחשבותיי לא מרפות מראשי

חושבת בנוגע ליום חמישי

שעבר נידף

כלא היה

ומה שהיה

ממש שערוריה

ומבינה שבעצם

לנו יש שתי עיניים

שבאחת רואים אנו

 את מעלות חברינו

ובשנייה רואים אנו

את החסרונות של עצמנו

חושבת שהאתמול הוא היסטוריה

והמחר כמו שלחשת לי באוזן

אינו ידוע

היום הוא מתנה

ועכשיו אני מבינה למה באנגלית הוא נקרא:  present

וכך רמזתי לך אהוב יקר

יש דברים בעולם שלא עולים אגורה

אך הם שווים את כל ההון שבעולם

חיוך רחב

חיבוק חזק

מילה טובה

ונשיקה על הלחי

לא צריכה יותר

ובשביל אלה לא צריך לנסוע רחוק בעולם

אך הם שווים כל מרחק שקיים

רוצה שנאהב

שנפליג למרחק

רוצה שתבין