השמש תלך עצובה אל תוך המים

היום בערב השמש תלך עצובה אל תוך המים הכחולים אל הים

היום היא תלך עצובה למקום בו זורחת השמש

כל הלילה היא תחכה לי

יום שלם של אור ישבתי על חוף הים עם עט ונייר

כל היום את חיכית ,שמש, לרגע בו עינינו יפגשו

לרגע בו השמיים אדומים

רק רצית לראות אפילו אם לרגע פעוט

מה כתוב לי שם .

כל היום חיכתה השמש שאכתוב דבר מה.

קראה לירח שישמור במקומה

 לכוכבים שיעזרו לירח הזקן

אולי לגאות קרא הירח  ואת ליבי קרע.

קראה לגשם

שישטוף-יבדוק אם טוב

יגע-יפגע 

אך הדף נשאר חלל.

כל היום עשתה עיניים בקרניים מדגדגות

את העט והנייר היא ניסתה רק לגלות

אך אני כותב בלילות

רק בלילות אני שם

צובר חוזר עם מחשבות

ממתין לרגע המושלם