איזהו שעון

איזהו שעון

חג לו הזמן

כמו סובב הוא על ציר

הצבע מלובן יחוויר 

מטוטלת שעון נעה בקיר

איזהו השעון

הממאן ללכת לישון

מחוגיו לא פוסקים קליל

והזמר רק מתחיל

קוקייה או אורלוגין ישן 

בחדר שט לו זיכרון קטן

אגרטל של פרחים ובו רק הניץ הפרח הצעיר

או אולי צמרת של עץ בלילה בהיר

אך השעון ממהר ולא עוצר

לכולם הוא אומר

לכל הבא לשמוע

התועילו בין נתיבי הפתלתלים לפסוע

איזהו השעון

הממאן ללכת לישון

לא בלילה לא ביום  

גם לך מגיע מעט לחלום

בין סבכי קוצים הדרך הופכת קשה 

אך לשעון אין אומרים תמתין לדקה

רק לשנייה תפסיק

אך הוא ברצונו שלו מחזיק 

איזהו השעון

הממאן ללכת לישון

כקרון רכבת דוהר 

כך הוא מתקתק ונוהר

נגוהות, בין ערביים

עם זריחת הכוכביים

בשרב באביב בעונות השנה

מלווה ברחש המנגינה

איזהו השעון

הממאן ללכת לישון

טיפות הגשם, עלי שלכת

צעדת המחוגים נמשכת

וכך בין סתיו לערב

השעון ממשיך לדפוק בלי הרף

ציל צל, תיק תוק תוק תיק

הסתיים שירינו בקול דקיק

איזהו השעון

הממאן ללכת לישון

אך המזמור ציווהו גמר

והשעון ימשיך להנהן בחדר