זיכרון וריח גשם

זיכרון וריח גשם

ריח גשם בעת קיץ קמל ועבש

זיכרון קטן לו חרש מבקש

שדה קוצים שפול ולוהט

משווע מתחנן למעט גשם כעת  

ריח גשם עוד זיכרון אובד

מן השדה, היבש הדואג 

כיסוף ישן זיכרון קטן

מריח הגשם שנמוג מכאן

הקיץ חם קופח ויגע

ללא רחם, פוגע

איכה הלכו טל ומטר שיברכו האדמה

שיפיחו ויפריחו את השממה

אך הגשם לא עונה ולא יורד

עב צנום ברקיע עומד

אין אף ולו סימן זעיר

כי הקיץ באיבו עדיין צעיר

ריח גשם עוד זיכרון אובד

מן השדה, היבש הדואג 

כיסוף ישן זיכרון קטן

מריח הגשם שנמוג מכאן

והקיץ בתנועת עצלתיים

מפהק עד כמעט יעצום עיניים

אך הוא ממשיך ביד רמה להכות

וריח הגשם לא נראה עוד

אך פתאום מתגלים חצבים

שמציפים כך את המשעולים

אולי זה סימן לבאות  

אך השמיים פוסקים נחרצות  

ריח גשם עוד זיכרון אובד

מן השדה, היבש הדואג 

כיסוף ישן זיכרון קטן

מריח הגשם שנמוג מכאן

נושרים עלי זהב השלכת

מכסים את המדרכת 

והנה הגשם מתקרב

עוד מעט הירוק ישוב ללבלב

משתנים פני הרקיע

הנה הוא כבר מגיע

וכך פתאום העבים פותחים מנעולם

הגיח הגשם ממפתן דלתם

ריח הגשם כבר לא זיכרון רחוק  

בעל טעם תמים, טהור ומתוק

בין הפרחים רוקדות הטיפות

וחוזרים אותם מראות וריחות    

גשם שוטף את ההדרים

שב לחבוק בין הכרמים והפרדסים  

ריח גשם זיכרון חוזר

 את אבק השלף והכמש מנער

ריח הגשם כבר לא זיכרון רחוק  

בעל טעם תמים, טהור ומתוק

בין הפרחים רוקדות הטיפות

וחוזרים אותם מראות וריחות