דמעה אחת

געגועים עד בכי.

כן.

מרוב געגועים-

בוכים.

האם אי פעם-

כה חשקתי לראותה?

איני יודעת.

רק פעם אחת היא-

רק כעת.

לקריאת בדיחה ישנה,

בדיחה שלה, שלי,

זה מזכיר לי אותה.

בכי,

לא ממש.

רק דמעה אחת מן העין רוצה לצאת.

ועל ליבי,

קצת מועקה.

אולי בגלל הימים האחרונים.

ורוצה לדבר עם מישהו,

כמה אנשים.

אבל איך הם יקבלו אותי?

לא אדע.

גם היא,

שאליה בעיקר רוצה אני,

אולי תקבלני-

קצת במבוכה.

כי אני,

אותי,

היא אינה מכירה כך.

קצת שומעת,

נכון.

אבל כך-

תקבל?

ודמעה אחת מעיני רוצה לצאת-

דמעת בדידות,

אולי לא.

דמעת חשש זוהי,

חשש היאך תקבלני.

דמעה אחת,

דמעה אחת מן העין רוצה לצאת.

(ד' טבת תשס"ו)