אם תשאלוני

אם תשאלוני,

מדוע ספרים-

אני אוהבת בתקופה זו,

אם תוכלו אל תוך מחילות ליבי להיכנס,

תמצאו שהתשובה היא:

בריחה.

בריחה ממציאות זו,

שעל אף מאמצי-

איני מצליחה להופכה לטובה בשבילי.

מאמצי-

דלים הם,

כנראה.

אבל את כוחי קשה לי למצוא.

אם תשאלוני,

מדוע ספרים אני קוראת המון,

משום שבורחת אני מגעגועי,

געגועי לאנשים מתים.

סבא, סבתא, דוד,

ועוד מישהי אחת.

בורחת אני מגעגועים אלה,

כי קשים הם לי,

קשים מאוד.

אם תשאלוני,

מה כותבת אני כל-כך הרבה,

אם אל מחשבותיי תצליחו לחדור,

תמצאו שהתשובה היא-

מכתבים.

מכתבים לאנשים מתים.

סבא,

ועוד נערה-בחורה אחת.

לבטא את געגועי,

את מחשבותיי,

רגשותיי.

לבטא געגועים.

ותשובה שנייה,

יש עוד לשאלה זו,

שירים.

שירים לפרוק,

לספר עוד לעולם,

על רגשותיי.

לספר לאותם אנשים,

שאת צרותי יכולים לשמוע הרבה,

לתת עצות,

בלי טרוניה.

להם אני מספרת,

ולכם-

אני נותנת תשובות.

(ד' טבת תשס"ו)