יצירות אחרונות
תותחים (1 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -03/05/2024 13:49
נִצְחִיוּת שִירַי (1 תגובות)
אביה /שירים -03/05/2024 11:31
שבועת גופי (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -03/05/2024 09:32
הנה היא הולכת (7 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -02/05/2024 21:56
להתעלל מעט (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2024 21:44
עצם הידיעה (3 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -02/05/2024 21:34
שיר השבוע - עַל פְּנֵי שָׂדוֹת (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 21:33
טַעַם שֶׁל עוֹד (7 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2024 18:49
ספר חדש בהוצאת דרך המילים (12 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -02/05/2024 16:51
שירים
אש הכעסאני בדרכי הביתה, באוטובוס, כדרכי תדיר. ללא כל הכנה- קם לו אדם, ועל הנהג כועס. "מדוע זה האחרון, לא עצר. לא אסף בדרכו לישוב- את זה הראשון"? אש הכעס בוערת כאן. הנהג נפגע. שבע שנים. לפי דברו. שבע שנים נוהג כאן, בקו לישובי. אני כשנה וחצי נוסעת עימו. על מה המהומה? אותי, ואת כל הנוסעים, מביא הוא תמיד הביתה בשלום. לי אין טרוניה עליו. לא ולא. את עבודתו עשה כראוי. חיכיתי דקה, דקתיים. לבסוף חזר. נהג זה עכשיו, מסיע אותי לביתי לשלום. בטוחני בזה. ואותו האיש, אש הכעס עוד אוכלת בו. ואני, הוו, רק שיפסיקו. אך אם את פי אפתח, אגיד, יסתכלו עלי ויגידו: "מי את בכלל"?! ואכן כך היה. באתי, אמרתי. ואני? מי אני בכלל, שהרשות נתונה לי- כך להגיד? סילקוני בבושת פנים. דמעות זולגות על לחיי. אותו האיש- לא אכפת לו כלל. "סליחה, מי את בכלל!?! רוצה גם היא להתערב בחיי". אש הכעס, הקנאה. בגללה נידונו אנו, לאלפיים שנות גלות. בגלל אש השנאה. (ה' טבת תשס"ו) תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |