יצירות אחרונות
אשליה ותעתוע (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -14/11/2024 21:30
שיר השבוע - אהבה חשופה (0 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -14/11/2024 21:29
מתק רימון (1 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -14/11/2024 20:10
חושן (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -14/11/2024 20:05
שיחה🌉 (5 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -14/11/2024 14:05
אֶחָד מֵהֲרוּגֵי מַלְכוּת - לְזִכְרוֹ שֶׁל שָׁלֵו יִצְחָק סַגְרוֹן (14 תגובות)
אביה /שירים -14/11/2024 09:16
נִגּוּדִים🌹🌹🌹 (13 תגובות)
שמואל כהן /שירים -14/11/2024 03:06
שירים
אש הכעסאני בדרכי הביתה, באוטובוס, כדרכי תדיר. ללא כל הכנה- קם לו אדם, ועל הנהג כועס. "מדוע זה האחרון, לא עצר. לא אסף בדרכו לישוב- את זה הראשון"? אש הכעס בוערת כאן. הנהג נפגע. שבע שנים. לפי דברו. שבע שנים נוהג כאן, בקו לישובי. אני כשנה וחצי נוסעת עימו. על מה המהומה? אותי, ואת כל הנוסעים, מביא הוא תמיד הביתה בשלום. לי אין טרוניה עליו. לא ולא. את עבודתו עשה כראוי. חיכיתי דקה, דקתיים. לבסוף חזר. נהג זה עכשיו, מסיע אותי לביתי לשלום. בטוחני בזה. ואותו האיש, אש הכעס עוד אוכלת בו. ואני, הוו, רק שיפסיקו. אך אם את פי אפתח, אגיד, יסתכלו עלי ויגידו: "מי את בכלל"?! ואכן כך היה. באתי, אמרתי. ואני? מי אני בכלל, שהרשות נתונה לי- כך להגיד? סילקוני בבושת פנים. דמעות זולגות על לחיי. אותו האיש- לא אכפת לו כלל. "סליחה, מי את בכלל!?! רוצה גם היא להתערב בחיי". אש הכעס, הקנאה. בגללה נידונו אנו, לאלפיים שנות גלות. בגלל אש השנאה. (ה' טבת תשס"ו) תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |