טיהור עצמי

קריאה משמים נקראתי.

קריאה.

להוריד את כל המנעולים.

לפתוח את כל השערים.

לחשוף אותי בפניה.

לקלף מסכותיי,

להוציא את צפונותיי,

לתת לה לזחול אל תוך ליבי.

מזמן לא עשיתי זאת,

לא פיניתי את כל המחילות למעבר.

ורק עכשיו,

דווקא בזמן של ניתוק ממנה,

נפתח,

ופרץ לו הכל החוצה.

בעצם, לא הכל-

אבל הרבה.

הרבה מאישיותי לאוויר העולם פרצה,

צד נסתר אחד,

שהיא הראשונה לדעת.

למה לא לַאחרת?

אולי, עוד לפני שנכאבתי ממנה,

כבר ראיתי בחוש את העתיד.

ולא היא קיבלה-

אלא האחרת.

(י' טבת תשס"ו)