קיין

קַיִן

"וְקַיִן הָיָה עוֹבֵד אֲדָמָה. וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָבֵא קַיִן מִפְּרִי

הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיְהֹוָה." בראשית ד', ב'-ג'.

כְּשֶׁתָּלַשְׁתִּי עִשְּׂבֵי-בָּר בֵּין פְּרָחִים בְּגָנִי,

הִרְהַרְתִּי בְּקַיִן וּבָעֲשָׂבִים שֶׁהָיָה מְנַכֵּש

בַּשָּׂדֶה שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ אֱלֹהַּ בְּאֶרֶץ נוֹד.

כֵּיצַד נִרְאוּ? הַאִם הָיוּ דּוֹמִים לְאֵלֶּה שֶׁבְּגָנִי?

הַאִם גָּם הוּא הָיָה שָׁפוּף עַל שְׁרַפְרַף

אוֹ שֶׁהָיָה מִשְׂתָּרֵעַ עַל הָאֲדָמָה וְגוּפוֹ נִטְעָן

בַּקְּרִינָה הָעוֹלָה מִמֶּנָּה?

וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ בַּיּוֹם שֶׁלְאַחַר מוֹת הֶבֶל

מֵבִיא לְחַוָּה מְלֹא-חָפְנַיִם מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה.

הִיא אוֹמֶרֶת "פָּנֶי נָפְלוּ בֵּן."

וְהוּא מִתְיַפַּח

"מַדּוּעַ אֱלֹהִים לֹא שָעָה אֶל מִנְחָתִי?"

עוֹטֶפֶת אֶת בְּנָהּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ וְנִשְׁמָע לִי קוֹלָהּ

"אֱלֹהִים אֵינוֹ צִמְחוֹנִי."