יצירות אחרונות
מאתמול / לאמי ז"ל (3 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/11/2024 06:35
זֶה כִּמְעַט סוֹפָנִי לָגַעַת בְּחֲבַצֶּלֶת (2 תגובות)
יעקב ארדיטי /שירים -23/11/2024 02:53
חִיּוּכִים בִּצְבָעִים - חֲמִשָּׁה קְצָרִים (5 תגובות)
אביה /שירים -22/11/2024 21:10
את וציפרים (4 תגובות)
יצחק אור /שירים -22/11/2024 16:12
אַבְרָהָם אֲבִי הָאֻמָּה/ מאת: אהובה קליין (c) (4 תגובות)
אהובה קליין /שירים -22/11/2024 15:57
מחשבות☄ (2 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -22/11/2024 15:52
פרנקלין (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -22/11/2024 15:24
שבת המלכה-מוקדש לדני האהוב-שלא תדע עוד צער-אמן (10 תגובות)
מרים מעטו /שירים -22/11/2024 10:11
פּוֹנְדֵרוֹסָה (3 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -22/11/2024 07:23
שירים
תרגילי סדר בשמיים ©תרגילי סדר בשמיים © יעל כרמי גבאי אבא בצבא קבע ובן,
לפני השינה ,
מביטים על הירח בצוותא .
ושואל הבן לאביו: - למה אבא בתחילת כל חודש הירח קטן, ואז, במחצית הוא גדול ומושלם ובסופו של חודש הוא שוב הולך ונעלם?
- אוי בן, משיב האב - את הירח מינו בשמיים לרס''ר משמעת... הוא אחראי על העננים. אלא מה אלו הלבנים , הקטנים , שובבים המה, כמו עדר של כבשים בקולו אינם נשמעים.
אחרי כל כל רוח שטות, הם נעים, בגיל נוהרים. כל חודש בחודשו
בתחילתו הירח דוחה את כל העניינים ומתעסק רק בענייני עננים... הוא מנסה לסדר , את ענני הכבשים , גם את ענני הנוצות כמו כל דבר בצה"ל ב ש ל ש ו ת...
אבל הם, כמו האנשים - לעיתים נדחפים, לעיתים בדרך נשרכים. וכך עוברת מחצית החודש,
ועד שהם מוכנים למסדר, מרוב צער.. הוא תולש לעצמו את מעט השיער שעוד נותר...
ואז בדיוק בחמישה עשר בחודש, הירח חוטף ג'ננה הוא כמו הרבה אנשים, שאתה מכיר, בן.. הוא לא עצבני, רק מעצבנים אותו, הוא מתעגל , מקריח ועל כולם רוטן ומצווח.
בסופו של החודש - כשהירח מבין מה שוב עומד לקרות.. בחודש הבא מרוב דאגות הוא רוצה רק להעלם הוא שב ומתגמד. ומאיים להתפטר... ממילא המשכורת, היא לא משהו בשמיים ואפילו קניון אחד לרפואה, שם הוא לא מצא... ...
והעננים... תמיד עליו מצפצפים, ולעיתים אפילו מזליפים עליו טיפות קטנות של מים אז הוא מחליט בפעם המי יודע כמה להיות 'ראש קטן'. אתה יודע, בן לא נעים ל'חטוף' כל הזמן...
ערמומי הוא הקרח, ואיננו מתרצה עד שיראה משלחת של עננים שמבקשת בשפה שאינה משתמעת לשתי פנים 'סליחה ומחילה' ו'על הדרך' בינתיים מוצא לעצמו עילה וזו הזדמנות פז לבקש.. העלאה...
ואז... בחודש הבא, הכל יתחיל מהתחלה... ואם אין ברירה, כמו האנשים, הוא יכריז על שביתה... הבנת ?! אז יאללה למיטה
נשיקה לאבא לילה טוב , בן. מזכיר לך, מחר יש לך מסדר אני רוצה לראות אותך , כמו כל דבר בצה"ל מוכן ב ש ל ש ו ת , ואל תעשה צרות...
אתה יודע בן, יש אנשים שמביאים הבייתה את העבודה אני לא צריך... אצלי, זה BUILT IN אתה מבין? יופי, לילה טוב,
אפילו הכוכבים כבר נרדמו, רק אתה עוד שואל שאלות שאין לי עליהם תשובות...
7.7.07
כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי © ALL RIGHTS RESERVED TO YAEL CARMI GABAY תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |