פינטו וכץ / רונן
"די! לא יכול לעמוד ככה יותר. תעשה משהו."
" יודע אתה יפה מאוד ששוב זה יגמר בסוף בבכי. אתה לא לומד לקח. נהפוך הוא. ככל שבוכה אתה יותר כך גדל רצונך בפעם הבאה. אין אצלך תהליך למידה. שום הפנמה."
"בחיאת כץ. מה אתה רוצה ממני? ככה אני. ככה נולדתי. מין דפקט כזה בייצור. למה אתה מענה אותי, אין לך לב? למען האמת אין לך."
"הביט וראה שאין הדברים כהוויתם. לא לכך כיוון בורא עולם."
"אתה צוחק עלי עכשיו. לא באמת תגיד לי כץ זה נושא לצחוק עליו."
אני לא אוהב שאתה מכנה אותי כץ. אבל הסכם עמדי כי יש מין הגיחוך במצבנו"
"גיחוך שמיכוך. אני רוצה חיכוך. מה כל כך מצחיק אותך. לראות אותי סובל. מה אתה רוצה עכשיו, שאני גם אתחנן? לא מספיק אני מושפל? אתה ממש נהנה לראות איך אני בסוף מתרפס בפניך. "
"לפעמים אני נהנה , בדרך כלל לא. שמא היית דואג שאהנה יותר לא היית זקוק עכשיו לדמעות תנין. ובכל זאת האין מצבנו מגוחך. שוב ושוב ניצבים אנו לפני אותה השוקת."
"איזה שוקת , מה אתה מבלבל לי את הביצים. מה מגוחך בעיניך? מה? לכל הרוחות."
"ראה אותנו, שני עבדקנים, אפשר היה לחשוב שאנחנו דוסים. אלא מה, תמיד נפגשים בחושך, בסתר. פגישות חטופות כאלה הרחק מין העין. זה לא מכובד אתה יודע."
מה פה לא מכובד? מה לעזאזל פה לא מכובד. אתה יודע שכולם עושים את זה? אז שהם יתביישו. אני לא מתבייש. קדימה כץ אני לא מתבייש אני מתייבש פה. לא אכפת לי איך זה יגמר העיקר שנתחיל."
"ובסוף, כרגיל תצטער. תאמר לא התכוונתי, סליחה ותזיל את דמעותיך. שניכם שם למטה, כדאי מאוד שתשמרו על הפה שלכם. שמעתם אותי? אתם נמצאים כאן בזכות. אל תחשבו שלא שמעתי. שמעתי טוב מאוד. איזה שפתיים ושאר השטויות שאתם מקשקשים לכם"
"כץ עזוב אותם, הם משגעים אותי. לא יכול יותר, כץ. לא יכול אתה שומע?. אתה יודע שכשאני חייב אז אני חייב"
"אולי תפסיק לקרוא לי כץ. זאת לא אשמתי שהמטומטמת הזאת עשתה מה שעשתה. ואתה מדבר כאילו אני איזה אוחצ'ה"
"זו גם לא אשמתי זאת השפה העיברית שמבלבלת כך את היוצרות. כמו שכך זה הלשון כך אני בנוי גנטית. ובסופו של דבר שנינו תקועים כאן יחד. אם כבר תקועים. בחיאת כץ נווו. יאלללה."
"אני לא מבין איך בכל פעם נעתר אני לגחמותיך המטופשות."
"נעתר מה שנעתר. מספיק עם הפלוורה. אתה נהנה מזה לא פחות ממני. אחרת לא היית מגיע לכאן בכלל."
"אינני מחבב את כל הגועל נפש שמתלווה למעשינו. יש לי נקיפות מצפון, בסדר. בסופו של דבר שנינו מזיעים כמו בית שחי, תשושים וסחוטים כמו חצי לימון בבית של פרסי, וכל זה רק בכדי להענות לגחמות שלך. מה איתי? למה אתה לא חושב פעם עלי? אם נחוץ אני לך כל כך אז למה אין לך טיפת התחשבות?"
"אני אתחשב, בחיי שאתחשב. מבטיח על באמת. אבל לא יכול יותר לעמוד כאן כץ. תעשה קצת מקום. באמאש'ך. אל תבעס אותי. אחרי כל מה שעברתי"
"לפעמים תוהה אני מה היה קורה אילו לא הסכמתי לך. בודאי ובודאי לא אסון עולמי קולוסלי כמו שנוהג אתה להציג זאת.
"כץץץץץץץ!!!"
"טוב, נו בסדר. אבל תזכור שגם אני כאן. אל תחשוב כמו תמיד רק על עצמך. ובסוף כששוב תבכה אל תבוא אלי בטענות"
"לא אבוא, בחיי שלא. הוו תודה רבה כץ. חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן"
"מה אתה מבלבל מוח. כולה נפגשנו לפני יומיים"
"בשבילי זה היה כמו שנתיים"
"חביבי, אל תרוץ. לאט לאט"
"אני משתדל, משתדל!"
"תספור בראש"
מונה, אני מונה"
"קצת יותר מהר עכשיו, בחייך נרדמת לי שם"
"אם במהירות חשקה נפשך מהירות קיבלת"
"לא רע לא רע בכלל"
"גן עדן עלי אדמות. חיבוקך לא יסולא בפז"
"גם אתה לא רע. אלוהים אני משתגע. רק אל תבכה לי עכשיו שמעת אותי?"
"אעשה כמיטב יכולתי. אני אתאפק לא לבכות. אבל עשה עמדי חסד קטן ותשקיע גם אתה מאמץ"
"איך עכשיו? ועכשיו? משהו בן זונה לא?. אתה יודע לא עשו אותי באצבע. גם אני יודע דבר אחד או שניים. חכה בוא אני אראה לך עכשיו מאיפה משתין הדג"
"תשתוק כבר כץ. בלום פיך. אין זה הזמן למהתלות וחידודי לשון"
"חסר לך שתבכה עכשיו. חתיכת מניאק מזדיין. כל זה בכדי ששוב תבכה לפני הזמן"
"איני יכול לשאת זאת יותר. אשים נפשי בכפי. הסוף קרב. קרב מאוד."
תתאפק עוד קצת יה חתיכת זנב כלב. אם עוד פעם תשאיר אותי כאן עם כל הליכלוך ותזחל חזרה לחור שלך. אני נשבע'ך שלא אשחק אתך יותר"
"@#$%$%_-??"
"למה אתה לא עונה לי."
"כי אני מתרכז. מחזיק מעמד. לוחם בכל כוחות החידלון העוטים מכל עבר לכלותני"
"זהו ככה. כן, כן ככה. עוד קצת יה בן זונה עוד קצת. אמממא, אמממא"
"תגיד, אז היה לך טוב כמו שהיה לי."
"שוב אתה בוכה"
"ושוב אתה צוחק"
"כן היה לי טוב ולך? למה אתה לא עונה? נו, למה כבר אפשר לצפות מאחד עם חור בראש שגם דוגר כל היום. שוב הוא נרדם"
© כל הזכויות שמורות לרונן
