יצירות אחרונות
יְחֶזְקֵאל שׁוֹפֵט אֶת יְרוּשָׁלַיִם/ מאת: אהובה קליין (c) (0 תגובות)
אהובה קליין /שירים -03/05/2024 16:32
תותחים (3 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -03/05/2024 13:49
נִצְחִיוּת שִירַי (3 תגובות)
אביה /שירים -03/05/2024 11:31
שבועת גופי (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -03/05/2024 09:32
הנה היא הולכת (8 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -02/05/2024 21:56
להתעלל מעט (7 תגובות)
צביקה רז /שירים -02/05/2024 21:44
עצם הידיעה (3 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -02/05/2024 21:34
שיר השבוע - עַל פְּנֵי שָׂדוֹת (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 21:33
סיפורים
מריונטההסתכלתי על המריונטה, תנועותיה היו חדות, ואכשהו למרות החוטים היא נראתה חופשייה. הכל עניין של העמדות פנים כנראה, מפעיל המריונטות רוצה שנאמין שלבובה יש חיים משל עצמה, רצון חופשי, יכולת לעזוב את הכל באותו הרגע וללכת, הוא רוצה שנאמין שהבובה נשארת להופיע רק בשבילנו. ואנחנו מאמינים, בולעים את הכל בשקיקה, שוכחים שמדובר בחתיכת עץ עם חוטים. אנחנו לא שואלים יותר מדי שאלות, הרי מי רוצה להודות שעץ מזורגג עם חוט מוריד אותו על הרצפה מרוב צחוק? אנחנו עוצמים את העניים, מתעלמים מהאמת, נותנים לזרים לקלוע אותנו במציאות מדומה, שבה למריונטה מסתבר שיש חופש בחירה. מדי פעם ילדים קטנים רואים מעבר, שואלים שאלות 'לא כואב לה עם החוט ככה על היד?', 'למה היא רק מחייכת, מה היא אף פעם לא בוכה?', ואז אנחנו מלטפים ת'לחי, ועונים בחדווה, "אל תדאג מותק, מדובר בסה"כ בבובה." כל הזכויות שמורות © תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |