אל לבבך

אל לבבך

חפצתי לחדור

את נשמתך

לחשוף.

חומות מחבוא רוחך

ביקשתי לנתץ

מסווה פנייך

לחטוף.

ואת ניצבת לך מנגד

קפואה ומרוחקת

זרועותייך שלובות

פנייך קפוצות

משיבה פניי ריקם

פעם ועוד פעם.

את חידת אהבתך

עמלתי לפענח

למסתור חיוכך

שיחרתי לשווא.

כל מאודי הקרבתי

על מזבח תשומת ליבך

ומקדש מעט התקנתי

אל מול מבואך.

ואת ניצבת לך מנגד

קפואה ומרוחקת

ועל כן נשמתי נטרפת

אנא ממך יקירתי

פזרי את חשרת העננים

השיבי בטובך

האם יש לך לילות לבנים 

בהם את בי חושקת

עם עלותך על יצועך.