באין שבינינו

עֶרְגוֹנוֹת מְרַחֲפִים  כְּפָרְפָרִים

 סְבואי אֲהָבִים.     

קַרְנֵי חַמָּה נוֹהֲרוֹת עַל יָמִים תְּאֵבִים,

אַךְ בִּי כְּבָר קָבַע מִשְכָּנוֹ סְתָיו,

בִּלְחָיָיו קִמְטֵי צַעַר עַל יָמִים מֻבָסִּים.

ולֹא לָמַדְתִּי לְנַתֵּב דַּרְכִּי

בֵּין טְרָשִׁים לְבֵין חַתְחַתִּים ,

אַךְ לְחִישׁוֹת הַלַּיְלָה סִמְּנוּ שְׁבִילַי.

עַל גִּבְעָה צְחִיחָה,

בְּלִי חֹמֶר וּלְבֵנִים, בָּנָה

לִבִּי אֶת מִקְדָשָׁיו

לְמַלְכוּת הַדְּמָמָה,

בָּהּ מוֹשֶל 

הָאֵין

 בֵּינֵינוּ.