שעת התום/ ©

ישן בשדה

עטוי שיבולים

נפשו כה חפצה,

לראותם... גדלים..

שפעת כוכבים

ליטפו פני תמים

כשמיכת 'לילה טוב'

ש ע ה א ר ו כ ה התבונן בחיטה

נפשו כמהה

לראותה

בעת הנביטה.

וכשרפרף לו הבקר

נגוהות

ואגלי טל

פיזרו החשיכה

ונטעו בו תחושה

של צינה.

התבונן אנה ואנה

למצער

החיטה בוששה...

הכל נשאר כשהיה..

אור יקרות

וזריחה מלבלבת

דחקו צערו

ובאחת-

התמים החכים

שואף לחיקו

ריח של יום חדש באוויר.

נכתב בהשראת שירו היפה של שלום ימין,

מתגעגע...

ת ו ד ה!!!!!

כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי