מנוחה

הוֹי נְשָׁמָה אֲבוּדָה וְכוֹאֶבֶת,

עַל מַה הִנָּךְ סוֹבֶלֶת וְדוֹאֶבֶת.

עַל כֹּל צַעַד וְשַׁעַל אַתְּ מִזְדַּנֶּבֶת .

הֵן בִּפְרוֹזְדּוֹר הַחַיִּים הִנָּךְ

וּבַטְּרַקְלִין הַחַיִּים תִּמְצְאִי מְנוּחָתֵךְ.

אַךְ הַשַּׁלְוָה אֵינָהּ מְנוּחָתֵךְ

עַל כֵּן הֲיִי שְׁקֵטָה וּבְטוּחָה

כִּי שָׁם תִּמְצְאִי אֶת הַשַּׁלְוָה.

וְרַק שָׁם אֶת הַנַּחֲלָה .

לָכֵן נְשָׁמָה אִזְרִי עֹז וְצִבְרִי כֹּחַ.

כִּי לִפְנֵי אֱלֹהַיִךְ הִנָּךְ נִצֶּבֶת

וְהוּא אֲשֶׁר יָבִיא לִמְנוּחָתֵךְ.