שער של תקווה

דרומה של עיר

סמטה אפלולית, קודרת

צללים מאיימים

לאורך הדרך

מצבה קשה

צעדיה מהוססים

היא מנסה להתעשת

לעלות חזרה על הפסים.

צללים מתקרבים

מרווח מצטמצם

ורוחה מתלהמת.

מוצאת עצמה לפתע

מול חומה

העוטפת שער גדול

מואר במשורה

תקוותה היא כי רחוקה

היא אך פסע

מתעודתה.

אפלולית, ריח

עשן של סיגר

שער של תקווה

בקצה סמטה, אך

המרווח נסגר.

לחשושים חשודים

מתגברים ולפתע...

קורעת עור תוף

ירייה, בום

עכשיו זה כבר הסוף.

תקוות נגנזות

בסמטאות אפלוליות

קודרות עדיין

היכן שהצללים מאיימים

ומפלט אין.