2007-08 התערבות

נתערב, מי יגיע ראשון? – הוא הציע בציפייה לניצחון.

לא, - היא סירבה, - הגננת אסרה עלינו לרוץ. נקבל עונש.

פחדנית? הפסדת? – התחיל וצחק.

מה פתאום?! – התעצבנה ומיד זינקה מהמקום.

אחר כך ישבו שניהם בעונש תחת עיניה של הגננת, בהו אל תוך החלון על הילדים המשחקים בחוץ וכעסו אחד על השני, ועל הגננת.

אמרתי לך, - אמרה בקול עצבני.

הייתי בטוח מנצח, - אמר לה, - את התחלת לא פייר, לא התכוננתי.

נתערב שאקרא מהר ממך? – הציע לה.

הצחקת אותי! – קיבלה את התערבותו, - יבדקו לנו מהירות קריאה בכיתה, נראה אותך. אם אנצח, תסחוב לי את תיק הלימודים עד בית הספר וחזרה שבוע שלם.

ואם אני אנצח, תתני לי את הפירות שלך כל השבוע! – הוא הסכים.

אחר כך התקשה בהליכתו בסחיבה של שני תיקי לימודים ונדנד:

אז מה? אבל את לא זוכרת מה שקראת! וגם את כותבת לאט. נתערב?

בואי נשחק, - הוא הציע, - כאילו אני האביר ואת כאילו אשת החלומות שלו

טיפש, - משום מה היא נעלבה

גדול עליך? – צחק. – גדול עליך גם להסמיק כשאת רואה אותי! וגם לא לקרוא לי טיפש.

בכלל לא גדול עליי, - נתפסה בחכה, - אז גם אתה לא תקרא לי טיפשה ותגן עליי כאביר.

ברור, - הנהן להסכמה. – ואת תעזרי לי במתמטיקה, זה לא ענייני אבירים.

ואתה תכתוב לי חיבור, - צחקה, - לשקר ולחבר זה בדיוק ענייני אבירים.

אחר כך התנצל בטלפון: לא היית צריכה להתנהג כמו טיפשה, אז לא הייתי גם קורא לך כך. גם התנצלתי מיד.

תוכל לשחק אותה מאוהב בי? – שאלה

בקושי, - עקץ אותה. – אני מכיר אותך יותר מדי טוב. מה קרה?

הזמינו אותי לאיזה אירוע. לא בא לי ללכת לבד. גם יתחילו איתי וממש לא נראה לי.

נוווו..... לא יודע... – משך בתשובה

מה, גדול עליך? – היא התחילה

בכלל לא, - נענה במהרה. – ממך חפישת סיגריות.

על מה? – לא הבינה.

יקרות בימינו... – הוא חייך.

ובדרך הביתה רטן: שחק אותה מאוהב, שחק אותה מאוהב... ונותנת לי סטירה. מאוהבים לידיעתך מתנשקים!

מה זה? – היא שאלה

טבעת. מה לא ברור? – הוא מלמל.

של ניבלונגים? או שאני נראת לך שר הטבעות? זה איזה משחק חדש שאני לא מכירה?

משהו כזה. בואי נשחק בבעל ואישה, - ירה בתשובה.

טוב, אני אחשוב, - היא אמרה.

מה, גדול עליך? – הוא שוב התחיל.

בכלל לא! רק שלא נגיע רחוק מדי...

מקסימום נתגרש, - הוא המהם.

אחר כך הצטדק: מאיפה לי לדעת איך עושים הצעת נישואין? הרי זו הפעם הראשונה שלי. רוצה שאנסה שוב? לא גדול עליי...

רוצה לשחק בהורים, - היא הציעה.

יאללה, בשלי או בשלך? – הסכים.

טיפש! בהורים של הילד שלנו! גדול עליך?

וואו, - התחיל חשוב, - לא גדול, אבל בטח קשה...

הפסדת? – התבאסה.

מה פתאום? מתי נכנעתי לך? בטח, משחקים!

המחשק עולה רמה! עכשיו תשחקי אותה סבתא!

באמת? – היא עדיין לא האמינה.

3900, - הנהן, - ילדון. גדול עליך לשחק אותה סבתא?

ואז במה אתה תשחק? – היא שאלה.

בבעל של סבתא, - צחק, - הרי לא אוכל לשחק אותה סבתא.

סבא! סבא'לה! – צחקה, - כמה שלא תנסה להרגיש צעיר, אתה הזדקנת. גדול עליך?

יש לי ברירה? – ענה.

היא ישבה ליד מיטתו ובכתה:

מפסיד? מה, אתה מפסיד? יוצא מהמשחק? גדול עליך לשחק עוד?

כן, נראה לי שאת צודקת, - ענה, - אבל שיחקנו טוב, לא?

אתה הפסדת אם אתה נכנע! הבנת! הפסדת!