יצירות אחרונות
על מה יבקשו סליחה (0 תגובות)
דני זכריה /שירים -12/10/2024 06:52
ביצורים: מתוך "דיו ודופמין " (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -11/10/2024 16:23
יוֹנָה הַנָּבִיא וּמַחְשְׁבוֹתָיו /מאת: אהובה קליין (c) (1 תגובות)
אהובה קליין /שירים -11/10/2024 15:38
כהרגלי עשיתי בשוגג שכחתי (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -11/10/2024 06:50
קוֹל שּׁוֹפָר🌹🌹🌹 (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -11/10/2024 03:24
לא לגווע (6 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -10/10/2024 22:03
שיר השבוע - מהויות (4 תגובות)
אסנת אלון /שירים -10/10/2024 22:02
בקש סליחתי (6 תגובות)
רחלי ג. /שירים -10/10/2024 21:42
סיפורים
2007-08 התערבותנתערב, מי יגיע ראשון? – הוא הציע בציפייה לניצחון. לא, - היא סירבה, - הגננת אסרה עלינו לרוץ. נקבל עונש. פחדנית? הפסדת? – התחיל וצחק. מה פתאום?! – התעצבנה ומיד זינקה מהמקום. אחר כך ישבו שניהם בעונש תחת עיניה של הגננת, בהו אל תוך החלון על הילדים המשחקים בחוץ וכעסו אחד על השני, ועל הגננת. אמרתי לך, - אמרה בקול עצבני. הייתי בטוח מנצח, - אמר לה, - את התחלת לא פייר, לא התכוננתי. נתערב שאקרא מהר ממך? – הציע לה. הצחקת אותי! – קיבלה את התערבותו, - יבדקו לנו מהירות קריאה בכיתה, נראה אותך. אם אנצח, תסחוב לי את תיק הלימודים עד בית הספר וחזרה שבוע שלם. ואם אני אנצח, תתני לי את הפירות שלך כל השבוע! – הוא הסכים. אחר כך התקשה בהליכתו בסחיבה של שני תיקי לימודים ונדנד: אז מה? אבל את לא זוכרת מה שקראת! וגם את כותבת לאט. נתערב? בואי נשחק, - הוא הציע, - כאילו אני האביר ואת כאילו אשת החלומות שלו טיפש, - משום מה היא נעלבה גדול עליך? – צחק. – גדול עליך גם להסמיק כשאת רואה אותי! וגם לא לקרוא לי טיפש. בכלל לא גדול עליי, - נתפסה בחכה, - אז גם אתה לא תקרא לי טיפשה ותגן עליי כאביר. ברור, - הנהן להסכמה. – ואת תעזרי לי במתמטיקה, זה לא ענייני אבירים. ואתה תכתוב לי חיבור, - צחקה, - לשקר ולחבר זה בדיוק ענייני אבירים. אחר כך התנצל בטלפון: לא היית צריכה להתנהג כמו טיפשה, אז לא הייתי גם קורא לך כך. גם התנצלתי מיד. תוכל לשחק אותה מאוהב בי? – שאלה בקושי, - עקץ אותה. – אני מכיר אותך יותר מדי טוב. מה קרה? הזמינו אותי לאיזה אירוע. לא בא לי ללכת לבד. גם יתחילו איתי וממש לא נראה לי. נוווו..... לא יודע... – משך בתשובה מה, גדול עליך? – היא התחילה בכלל לא, - נענה במהרה. – ממך חפישת סיגריות. על מה? – לא הבינה. יקרות בימינו... – הוא חייך. ובדרך הביתה רטן: שחק אותה מאוהב, שחק אותה מאוהב... ונותנת לי סטירה. מאוהבים לידיעתך מתנשקים! מה זה? – היא שאלה טבעת. מה לא ברור? – הוא מלמל. של ניבלונגים? או שאני נראת לך שר הטבעות? זה איזה משחק חדש שאני לא מכירה? משהו כזה. בואי נשחק בבעל ואישה, - ירה בתשובה. טוב, אני אחשוב, - היא אמרה. מה, גדול עליך? – הוא שוב התחיל. בכלל לא! רק שלא נגיע רחוק מדי... מקסימום נתגרש, - הוא המהם. אחר כך הצטדק: מאיפה לי לדעת איך עושים הצעת נישואין? הרי זו הפעם הראשונה שלי. רוצה שאנסה שוב? לא גדול עליי... רוצה לשחק בהורים, - היא הציעה. יאללה, בשלי או בשלך? – הסכים. טיפש! בהורים של הילד שלנו! גדול עליך? וואו, - התחיל חשוב, - לא גדול, אבל בטח קשה... הפסדת? – התבאסה. מה פתאום? מתי נכנעתי לך? בטח, משחקים! המחשק עולה רמה! עכשיו תשחקי אותה סבתא! באמת? – היא עדיין לא האמינה. 3900, - הנהן, - ילדון. גדול עליך לשחק אותה סבתא? ואז במה אתה תשחק? – היא שאלה. בבעל של סבתא, - צחק, - הרי לא אוכל לשחק אותה סבתא. סבא! סבא'לה! – צחקה, - כמה שלא תנסה להרגיש צעיר, אתה הזדקנת. גדול עליך? יש לי ברירה? – ענה. היא ישבה ליד מיטתו ובכתה: מפסיד? מה, אתה מפסיד? יוצא מהמשחק? גדול עליך לשחק עוד? כן, נראה לי שאת צודקת, - ענה, - אבל שיחקנו טוב, לא? אתה הפסדת אם אתה נכנע! הבנת! הפסדת! לא בטוח שאת צודקת... – חייך ונפטר.
<תרגום>
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |