פרדוקס/רונן

פרדוקס

ככל שרחקתי גברה אליה אהבתי

אינטימיות הנה המזור למחלתי

הרומנטיקה  על ראשי קופחת

בעת שבחירת ליבי ממני בורחת

כל חיי מיום מותי פחדתי

את הכי נורא תמיד דמיינתי

ובהגיע יום פקודה עת הקוצר נתן האות

הבנתי לחרדתי שעד עכשיו שכחתי לחיות

העולם הפוך באופן פרדוקסלי

בעולם כזה לחיות לא קל לי

כשאני מאושר הזמן פעמיו מחיש

ובאומללותי בזחילתו אותי מתיש

אם אחשוק בדבר עלי ממנו להתרחק

ושאמאס בו אמהר עליו להתרפק

כללים משונים יש גם לשיר

מילים אסור בו להכביר

יש לכתוב בצימצום וברמז

בדמויים ומטאפורות (איזה ברז)

יש לכתוב בצמצום, איזה צחוק

אולי דברי יובנו יותר אם אש.....

© כל הזכויות שמורות לרונן