2005_1001Image0167.JPG
5 ימים במהלך שנת 1995 שינו או בעצם היו אמורים לשנות את העולם,למעשה הייתי אומר שכדור הארץ היה צריך לנוח לכמה ימים לפחות מההקפה שלו את המסלול היומי הקבוע.
למעשה פה בארץ אנשים שיחקו מטקות בחופי הארץ והשמש זרחה כהרגלה,נערים בחופשה מהלימודים ליקקו שלגונים ומדי ערב התנשקו נשיקות ראשונות והתגפפו נרגשים.
במרחק לא רב מחופי הארץ המובטחת במרכזה של יבשת אירופה האדמה רעדה והעולם שתק.
איזה גנרל הולנדי פחדן הרים כוסית של ליקר שזיפים(סליבוביץ')עם ראטקו מאלדי'ץ בזמן שכוחותיו אמורים היו להגן על הבוסנים בסרברניצה.
זקנים עם כובעי בארט וחולצות מכופתרות חרגו ממנהגם והפסיקו עם משחקי הקובייה והדומינו שלהם.
עקרות הבית חדלו ממנהגם לכבס את הכביסה בנהר סמוך ולרכל כהרגלן על מאורעות הלילה האחרון.
זה התחיל נדמה לי ליד או בעצם מאחורי מפעל אבץ בעיירה פוטוקרי שאליה נמלטו תושבי סרברניצה בחסות אנשי האומות המאוחדות,זה נמשך בכך שחיילים מאותו חבל של הקצב מהבלקן סלובודן מילוסבי'ץ בזזו ואנסו נערות בתולות.
זקן מקומי שראה כבר הכל בחייו תיאר מאוחר יותר שחזה ברעדה כיצד דם של ילד שגרונו שוסף לעיני אימו המבועתת התערבב עם דמה של נערה שבתוליה בותקו על ידי עדת חיילים או יותר נכון לאמר זאבים סרבים.
המפקדים שלהם בחוצפתם העזו להפריד בין המשפחות והפרידו את הגברים מנשותיהן וילדיהם,הם נלקחו לאיזה בנייו שנקרא:"הבית הלבן"ונורו שם למוות.
כמה אירוני שזה שמו של המבנה שזהה לשם של הבניין שאמור היה להגן ולשמור על שלום העולם שדברים כאלו לא התרחשו.
הגברים פשוט הועלו לאוטובוסים תחת מצלמות טלוויזיה אמנם אך בחסות העלטה באמצע הליל הם נורו בהמוניהם ואפילו לא זכו לקבר מכובד.
טרקטורים שנהגו בהם סרבים שיכורים מאותו משקה מיוחד רמסו בכף האימתנית שלהם את הגופות וחלק מהאנשים בעודם בחיים הושלכו כלאחר יד לקבר אחים מאולתר.
לפי ספירה שנערכה מאוחר יותר נמצא כי קרוב ל8000 בוסנים נורו ,נאנסו או שסתם גרונם נשסף במשך חמישה ימים באמצע הקיץ של 1995 ובאמצעו של חודש יולי.
כתבתי את הקטע הזה לא חלילה להאשים צד מסויים ,אפילו לא את הכוחות ההולנדים שנשלחו להגן שם מטעם האומות המאוחדות,ימים ספורים לפני זה הם שיוועו לתגבורת וזו פשוט לא הגיעה.
גם את המיעוט הסרבי הגדול שחי בבוסניה אני לא מאשים ובטח שלא את המוסלמים בבוסניה שנורו כמו בובות בשורה שניצבים באיזה דוכן של יריד לונה פארק.
אולי רציתי להסביר כמה טבע האדם אפל ואכזרי,וכמה קל לפוליטיקאים לנאום נאומים חוצבי לבבות על דמוקרטיה ושיוויון והגנה על זכויות מיעוט ושאר בולשיט מהסוג הזה בתעמולת בחירות ,אולם כאשר כל הדיבורים האלו מגיעים למבחן המציאות הם קורסים כמו בניין קלפים ומשאירים שובל של דם ודמעות מאחור.
עשור מאוחר יותר באותו בלקן עשרות אלפי תיירים מרחבי העולם פשוט נהנים מהמפרצץ המדהים של דוברובניק בקרואטייה או מטיולים בבלד שבסלובניה ,בזאגרב בתי העינוגים עובדים שעות נוספות ויש שם ברים שהנורות בהם דלוקות תמיד.
כמה נחמד לראות זקן חוסה בצילו של עץ גפן ולוגם את המשקה המקומי שמיוצר משזיפים, למרות חיוכו שחושף פה חסר שיניים זהו חיוך מיוחד במינו עבורי.
זה מסר לאנושות שהחיים נמשכים וניתן לקיים אותם ללא מלחמות או שאר פרעות .
אולי גם מותו של "הקצב מהבלקן"בתא כלא קטנטן בהאג מסמל את האופטימיות למרות שהוא היה יהיר גם לפני מותו וטען כי במשפטו האנושות הראה כמה היא פרימיטיבית לטענתו בזה ששלחה עדת עיתונאים לראות כיצד משפטו המתוקשר נערך.
אין גבול לחוצפה
מי היה מאמין שגם לאחר מלחמת העולם השנייה ושואת היהודים ניתן לדמיין ששוב תתרחש על אדמת אותה יבשת מלחמה כה אכזרית ונואשת.
אני אולי אופטימי אבל אני משיק ושותה כוס של סליבובי'ץ יגוסלבי ומקווה שהעולם יחדל מהזוועות שמתרחשות בו על ידי בני האדם.
לו יהי
