10 אוגוסט 2007
כמה מילים על המשיח ובית המקדש
אני אישית מאמין בהתגשמותן של אמונות עתיקות. אם ציבור מסוים מאמין לאורך דורות בהתגשמותה פעם של אמונה מסוימת, סופה של אמונה זו שתתגשם. אם כי לא תמיד בצורה המדויקת שהאמינו וחזו אותה אנשים שונים בציבור זה אלא בצורה קצת אחרת, תואמת יותר לתקופה שבה היא תתגשם, ולהיסטוריה שהובילה אליה. זו דרכו של אלוהים, תמיד הוא שומר לנו הפתעות קטנות עד לרגע האחרון. אנחנו כבני-תמותה יכולים לנחש את כוונותיו, על סמך ההיסטוריה מתחילת האמונה ועד היום, וכן להניח מה ריאלי שיתרחש לפי המצב היום, וכן איכשהו על סמך מצב זה להעריך מתי הדבר יתרחש. כמובן כבני-תמותה אנו עשויים לטעות פה ושם בפרטים, או בכלל ראיית התמונה. אך לנסות לחזות את העתיד ואת כוונותיו של האל, על סמך מה שהוא עשה בעבר ועושה בהווה, מותר לנו.
העם היהודי מאמין מזה אלפיים שנה בביאת המשיח ובבניין בית-המקדש. אם עם שלם מאמין באמונה זו משך אלפיים שנה, סופה שהיא תתגשם. סתם אלוהים לא היה נוטע אמונה כזו לאורך כל-כך הרבה שנים בעם שלם, בלי שתהיה לו איזושהי כוונה.
אנסה להביא כאן מקצת מהערכותיי, מתי יבוא המשיח? ואיך ייראה בית-המקדש לכשיקום? שוב, הערכותיי הן שלי בלבד והן מסתמכות על ראייתי את העבר הן הרחוק והן הקרוב יותר, וכן על ניתוח ההווה. אם הערכותיי יתנגשו עם אמונות ומוסכמות של אנשים אחרים בנושאים אלו, אני מבקש את סליחתם. זכותם לראות את הדברים כפי שהם רואים אותם, וזכותי לראות אחרת. האל לבדו הוא שיכריע בעתיד מי מבינינו צודק.
ואתחיל בביאת המשיח. האמונה העממית אומרת שיש שלושה סימנים עיקריים שהתגשמותם תעיד שאכן הגיע המשיח. ושלושה סימנים אלו הם:
א. שלום בכל העולם.
ב. בניין בית-המקדש.
ג. תחיית-המתים.
אגע כאן בשניים מהסימנים, שלום עולמי ובניין בית-המקדש. את נושא תחיית-המתים שאף הוא ריאלי וקרוב לפי דעתי, אשמור להזדמנות אחרת.
כן אומרת האמונה העממית שלפני ביאת המשיח תתקיים מלחמת גוג ומגוג. אביע את דעתי גם בנושא זה. כלומר, האם מלחמה זו התקיימה כבר ומתי? או האם היא עומדת להתקיים?
ואתחיל בנושא השלום העולמי. להערכתי מלחמת גוג ומגוג התקיימה כבר, וזו הייתה מלחמת העולם השנייה. המלחמה הקשה ביותר שידע העולם מעודו, שהסתיימה בהטלת שתי פצצות האטום על הירושימה ונגסקי, ולנו כיהודים בהשמדת שליש מעמנו.
מאז מלחמה זו אנו נמצאים בתהליך מתמיד של הליכה לקראת שלום עולמי, כשכל הזמן באופן מתמיד עוצמת הסכסוכים בעולם נחלשת. ממלחמה עולמית חמה עברנו למלחמה עולמית קרה, שבה בגלל האיום בהשמדת העולם כולו במקרה של מלחמה גרעינית כוללת, נתקיימו רק מלחמות מקומיות ואזוריות. והיום לאחר הסכמי השלום בין מזרח ומערב, צימצום הנשק הגרעיני והשינויים החברתיים-פוליטיים בגוש המזרחי, עברנו לתקופה שבה אף כמעט ואין מלחמות אזוריות. והמלחמות של היום הן בעיקרן מלחמות של צבאות בטרור, שזוהי לכל הדעות מלחמה קלה יותר מאשר מלחמה של עמים וצבאות אחד בשני.
לכשתסתיימנה המלחמות בטרור אין לדעת מתי, אנו צפויים לתחילתו של שלום עולמי כולל, שבו לא תהיה אף מלחמה, וזה יתרחש לדעתי תוך דור או שניים. מכאן שיכול להיות שהמשיח נולד כבר והוא עכשיו פעוט, יכול להיות שהוא יוולד בשנים הקרובות, ויכול להיות שיתאחר קצת. אבל בכל מקרה אנחנו עכשיו בשנות לידתו של המשיח.
כשאנו באים לדבר על תופעת המשיח, חשוב לזכור דבר אחד. אנחנו כיהודים רגילים לדבר ולחשוב על המשיח במושגים של תופעה יהודית. אבל חשוב לזכור במיוחד לנו, שהמשיח הוא קודם כל תופעה עולמית ושליחות עולמית. המשיח לא נועד רק לנו כמה מיליון יהודים, אלא לכל מיליארדי האנשים שבעולם.
המשיח יהיה כנראה בן לעם היהודי ויוולד כפי שאומרת האמונה העממית בגליל. אך הוא לא יהיה בהכרח, גדול בתורה, רב או דתי. יכול להיות שהוא יהיה כמו מרבית העולם היום חילוני. יהיו לו שעור קומה מוסרי ושליחות חברתית, אך אלו לא בהכרח ינבעו מהתורה. יכול להיות שהוא אף יהיה קיבוצניק-כופר אוכל ארנבות וחזירים. יכול להיות שהוא אף לא יהיה יהודי על פי ההלכה. יכול להיות שאביו יהיה יהודי על פי הלאום, ואמו תהיה ערביה-מוסלמית.
אלוהים לא בחר ליצור בעולם רק יהודים-דתיים-מאמינים. להפך, רב האנשים בעולם הם גויים, כשרובם כולל היהודים הם חילוניים. חלק רב מהם, אף כופרים בקיומו של אלוהים בכלל. את כל אלה יצר האלוהים, ואם הוא יצר אותם הייתה לו סיבה לכך. המשיח כנושא בשורה עולמית, יהיה אחד מאנשים אלו. ואלוהים לבדו יודע מה תהיה דמותו, ומה יהיה הסמל אשר הוא ייצג.
וכאן אני מגיע לבית-המקדש. בית-המקדש יוקם בירושלים על הר המוריה. אולם הוא לא יהיה כפי שיש הסוברים, בית-מקדש במתכונת בית-המקדש שבנה הורדוס. הטקסים אשר יתקיימו בו, לא יהיו במתכונת הטקסים אשר נתקיימו בבית-המקדש של הורדוס. וחשוב מכל הוא לא יהיה בית-מקדש רק של היהודים.
דרך ההפצה שאלוהים בחר לאל היחיד הייתה כדלקמן: תחילה היו היהודים, אח"כ באו הנוצרים, ולבסוף באו המוסלמים. כך הופצה האמונה באל היחיד על-פני שלושת-רבעי האנושות. אלוהים לא בחר שכל האנושות תהיה יהודית. להפך, היהודים נותרו מיעוט קטן. גם בקרב כל שלוש הדתות המאמינות באל היחיד, יש פלגים, זרמים וסיעות שונות. זו שוב בחירה וכוונה של אלוהים. כן יש עוד דתות שלא מאמינות באל היחיד, ולהן מיליארדי מאמינים. יש אף עובדי-אלילים ועוד. כל אלו הן בחירות של אלוהים.
אם נבדוק היטב את התכנים המוסריים של כל שלוש הדתות המונותיאיסטיות, הרי שהתכנים המוסריים והשליחות מאד דומים. ההבדלים הם רק בטקסים ובסמלים החיצוניים, ואף בהם יש הרבה מהמשותף. הנוצרים מאמינים בברית-הישנה ובכל קדושיה, אך מוסיפים לה את הברית-החדשה. אצל המוסלמים, כל אבות האומה היהודיים והנביאים היהודיים הם נביאים מוסלמים, ישו הוא נביא מוסלמי, אך הם מוסיפים אליהם גם את מוחמד. למעשה אפשר לומר שכשם שיש כתות שונות בכל דת מונותיאיסטית, הרי ששלוש הדתות המונותיאיסטיות עצמן, הן מעין כתות שונות של האמונה באל היחיד.
ירושלים היא העיר היחידה בעולם הקדושה לכל שלוש דתות אלו. מכאן שהגיוני שבית-המקדש החדש לכשיקום, יהיה בית-מקדש לא רק של היהודים, אלא גם של המוסלמים והנוצרים. זה יהיה בית-מקדש עולמי של כל המאמינים באל היחיד. הטקסים והסמלים בו יהיו שילוב מוסכם של הטקסים והסמלים של כל שלוש הדתות. והקמתו תסמל את תחילתו של עידן השלום, וסיום המאבקים בין הדתות השונות.
מבנה בית-המקדש – כפי שציינתי בית-המקדש צריך לקום על הר המוריה. שם מצויה האבן עליה עקד אברהם אבינו את יצחק לפי אמונת היהודים, או אבונא איברהים את איסמעיל לפי אמונת המוסלמים וכן היא קדושה גם לנוצרים. אברהם היה הראשון שהביא לעולם את האמונה באל היחיד, לכן מקום המקדש צריך להיות היכן שהוא כרת את הברית עם האלוהים ע"י הקרבת בנו.
ברור שאסור להרוס מקומות קדושים לדתות אחרות שהוקמו באותו מקום, כמו מסגדי אל-אקצא ואל-עומאר. המקדש החדש צריך להיות בנוסף אליהם, מבלי להפריע להם בשליחותם.
צריך לזכור שמאז נחרב מקדש הורדוס עברו אלפיים שנה. מאז חלו התפתחויות טכנולוגיות רבות. גם בעשורים הקרובים עד ביאת המשיח, יחולו התפתחויות טכנולוגיות רבות. אין כל הכרח שבית-המקדש החדש יהיה במתכונת בית-המקדש של הורדוס. הגיוני שהוא יהיה במתכונת הטכנולוגיה הקיימת בימינו, ושעוד תשתפר בעשורים הקרובים.
אציע כאן כמה הצעות אפשריות לבניית המבנה, מהן שאפשריות כבר היום, ומהן שיכול להיות שתהיינה אפשריות בעתיד.
והאפשרויות הן בנייה באויר או בחלל מעל הר המוריה ומסגדי אל-אקצא ואל-עומאר.
צריך לזכור שבנייה באויר אינה דבר דמיוני כל-כך, ויכול להיות שיימצאו לה פתרונות טכנולוגיים בעשורים הקרובים. הבעיה אינה רק בירושלים, אלא בכל המטרופולינים הגדולים בעולם. שם הקרקע לבנייה יקרה, ויש גבול למספר המגדלים והקומות שאפשר לבנות שנשענים על הקרקע. ולכן יכול להיות שתתפתח טכנולוגיה של בנייה באויר, כפתרון זול ומעשי למרכזי המטרופולינים הגדולים בעולם. ואציג שתי אפשרויות שקיימות כבר היום.
האחת – לויין. כבר היום אפשר להציב לווין בחלל שיהיה כל הזמן מעל נקודה קבועה בארץ. אפשר להציב לווין כזה או תחנת-חלל כזו מעל להר המוריה, שהוא יהיה בית-המקדש והמתפללים ישלחו אליו את תפילותיהם באינטרנט. זה פתרון שבהחלט מתאים לזמננו.
השניה – מסוק. כבר היום יש מסוקים גדולים שיכולים להחזיק גוף אלומיניום גדול הרבה זמן באויר מעל נקודה קבועה בארץ. ניתן לחשוב על רוטור גדול שיחזיק מבנה מאלומיניום או מחומר קל אחר מעל הר המוריה באופן קבוע, והוא ישמש כבית-המקדש.
אפשרות שלישית – תצוגה אור-קולית. שוב אינני יודע כיצד הדברים בדיוק עומדים היום. אך ייתכן שתוך עשור או שניים הטכנולוגיה תתפתח ותאפשר תצוגה אור-קולית תמידית באמצעות קרני לייזר או אמצעי הקרנה אחרים, בתחילה בלילה, ולאחר-מכן אולי גם עשרים וארבע שעות ביממה, של מקדש הורדוס בגודל טבעי ובצורה טבעית באויר מעל הר המוריה. עם כל הטקסים והפעילות היום-יומית בהתאם למועדי-השנה, כפי שהיה בימים ההם.
נראה לי שרק לתפיסה זו של תפקיד ומקום המשיח, ובניית ותפקיד בית-המקדש, ניתן יהיה להגיע להסכמה בינלאומית רחבה, שתכלול את מנהיגי כל מדינות העולם וראשי כל הדתות הנוגעות בדבר. בנושא כה טעון ורגיש כמו הבנייה והתפעול השוטף של בית-המקדש בירושלים, ומקומו ותפקידו של המשיח בעולם, הסכמה כזו היא תנאי הכרחי לביצוע.
גדי גולן
קיבוץ חולתה
גליל -עליון
הבלוג של גדי גולן – תפוז
http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=883659
