שירים

ועדיין

 

 

לִכְשֶׁהִתְאַוֵּיתִי,

בָּאתָ

וְחָרַצְתַּ בִּי כְּאֵב.

 

לְיָמִים,

נְשָׂאתִיו עִמִּי

אֶל אַחֵר.

 

מֵעֵינָיו נִבְּטוּ עֵינֶיךָ

שֶׁזָכַרְתִּי ,

בּוֹרְקוֹת בִּתְבוּנַת שָׁנִים,

רֵיחֲךָ הִכָּה בִּי.

 

שְׁקִיעָה הִתְרַסְּקָה בַּחֲלוֹנוֹת

 

וְהוּא 

צָחַק וְאָָהַב.

 

אֲנִי –

חָבַקְתִּי כְּאֵב.

 

 

תגובות