חזרה ליצירות
סיפורים

כשהים בכה עם מלא דמעות

הולדן קולפילד | (31/08/2007 14:35) | 100 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
׳—׳•׳₪׳©׳” ׳‘׳ž׳™׳׳ž׳™ 042.jpg
אמש באשמורת השנייה של הלילה,ליתר דיוק 02:22,פסעתי נמרצות על האבנים המרוצפות בשביל הדק שמוביל לחוף.
בצד ימין היו מפוזרים עשרות כסאות פלסטיק לבנים ותכולים בערבובייה מסודרת כזו.
מלצריות חינניות פיזזו בינות לשולחנות העגולים ונענו לכל גחמותיהן של הלקוחות המפונקים,אלו בעיקר ישבו רגל על רגל  או ששלחו את 2 הרגליים היחפות קדימה בפוזה של "המלך פארוק".
רובם לגמו משקאות קייצים עם צבעים פלורסנטים בעיקר בקארדי בריזר לטעמיו השונים(לטעמי זה  משקה שמיועד רק עבור בלונדיניות במיאמי)
אבל לא זה מה שהוציא אותי מדעתי.
האורחים ישבו כמעט כמו בשירו של גידי גוב שגוום אל המים והאורות הנוצצים של חיפה מרחוק שהבהיקו כמו מחרוזת פנינים על צווארה של מולאטית יפהפייה.
לא הייתי צריך לאמץ את אישוניי במיוחד......
שמי הלילה הקודרים זהרו באור יקרות,אני מזהה בדרך כלל סוגים שונים של אורות ונורות תאורה,ידעתי שהפעם זה אור "עצוב" צלע ההר של חיפה נראה כאילו וזו שעת צהריים מנומנת, העצים שעל ההר זהרו והבתים למרחוק נראו כאילו ועברו תחת איזו מכונת שטיפה מכאנית.
פשוט לא נתפס שבמרחק של 2300 מטר מערבה מהחוף של ג'קי פאלאס  יורדי ים נאבקים במצולות הים,למעשה בשעה הזו  נדמה לי קצין סלובקי ועוד מלח אינדונזי נלכדו בחדר הפיקוד בגשר העליון של אוניית המשא שתחת חסות סלובקית הובילה מלט לאי השכן וצללה למצולות של מפרץ חיפה כמו אבן .
תמיד לאוניות שמובילות מטענים כמו מלט או גבס אין הרבה סיכוי להינצל מפגיעת גחון במעמקי הים.
לא הבנתי ולא יכולתי להסתכל לאנשים במסעדת החוף הזו בעיניים,ממש בלתי נתפס כיצד ניתן להתרווח ולסלסל טבעות עשן לצינת הלילה באדישות מופגנת שכזו,למעשה בליבי קיללתי את כולם שם וכעסתי על אלוהים שזיהם לי את הים.
אני יודע שזו שאלה של כמה שעות בלבד עד שיתפשט כתם של שמן מכונות מעורבב עם סולר מנועים ויגרום לאסון אקולוגי נרחב באיזור שגם כך לא הכי סטירילי עקב השפכים של מפעלי התעשייה ומכוני הטיהור ששופכים את כל " החרא"שלהם למי הים התיכון במיוחד בימי החורף שאין הרבה מתרחצים בחופי חיפה.
מוקדם יותר ניתן היה להבחין בכלים מעופפים שצרצרו את שלוות הלילה והנחיתו ציוד הצלה והאירו את המים באור יקרות,לפעמים קשה לתפוס איך הים יכול להיות כה יפה וכה אכזר במקביל.
אם לדגים היה פה שמסוגל להפיק מילים גם הם היו בוכים....
הדגה פה באיזור לא יציבה במיוחד ואני מקווה שהכתם הזה לא יפר לחלוטין את השלווה העדינה הזו.
הדבר היחיד שלכד את תשומת ליבי בליל אמש זו ההתגייסות המופלאה וההקרבה הזו שלנו לחיי אדם  באשר הם.
אני מרכין ראש לחיי שני הנספים שהפליגו לפרנסתם ובמימי המפרץ הסמוך למקום הולדתי מצאו את מותם.
יהי זכרם ברוך

תגובות

חזרה ליצירות