בישראל יש שעון קיץ קצר – משישי האחרון לפני 2 באפריל ועד מוצאי השבת שבין ראש השנה ליום כיפור (זאת לאחר חוק – ראו הסבר בהמשך)..
עונות השנה מחולקות שווה בשווה בין חודשים – בחצי הכדור הצפוני.
21 בספטמבר – היום הראשון של הסתיו (השוויון)
21 בדצמבר – היום הראשון של החורף (היום הקצר ביותר)
21 במרץ – היום הראשון של האביב (השוויון)
21 ביוני – היום הראשון של הקיץ (היום הארוך ביותר)
במדינות אירופה בניגוד לישראל, מזיזים את שעון הקיץ לשעון החורף בסוף אוקטובר (למרות שבתאריכים אוקטובר הוא חודש סתיו) כיוון ששעון קיץ ארוך הוא חיוני יותר – יותר שעות אור, גם חיסכון באנרגיה וגם מניעת תאונות דרכים, בשנה שעברה בארצות הברית עבר חוק שמורה להתחיל את שעון החורף שבוע יותר מאוחר רק בשביעי בנובמבר.
האבסורד שבדבר הוא ששעון החורף, אמור להיות מושפע גם בעיקר ממזג האוויר ובאופן הכי טריוויאלי ישראל היא מדינה חמה (יותר חמה מאירופה באופן כללי) ואבסורד הוא הדבר פשוט באמת אבסורד שישראל משנה את השעון לפי הצום ולא לפי מזג האוויר.
שעון הקיץ גרם למחלוקת רבה בין חילונים לדתיים שכן חרף יתרונותיו הרבים של שעון הקיץ הוא מגביר את האפשרות לחילול שבת. קושי נוסף הוא בזמן הסליחות שבשעון חורף הן נהוגות להיות מאמצע הלילה עד עלות השחר ובשעון חורף קל יותר כיוון שאמצע הלילה בשעון חורף יוצא ב-23:30 לעומת שעון קיץ שבו אמצע הלילה יוצא ב-00:30.
קושי נוסף של הדתיים הוא ששני הצומות גם של יום כיפור וגם של תשעה באב נמשכים בכל מקרה 25 שעות אולם, שעון החורף עשוי להקל על הצמים.
הסיבות להנהגת שעון הקיץ הן בעיקר כלכליות חסכון באנרגיה והגברת פריון העבודה. בשעון קיץ אם אדם מסיים את עבודתו בשעה מוארת השעון מאפשר לבני האדם לנצל את הזמן שנותר עד השקיעה לפעולות באור יום ללא צורך בשימוש חשמל או דלק לתאורה.
מעט על העולם: שעון הקיץ פחות מקובל במזרח הרחוק, ביפן הוא אינו מונהג כלל. במצריים הוא מונהג מיום שישי הראשון של באפריל עד יום שישי האחרון בספטמבר, בירדן הוא מונהג לרוב מסוף מרץ עד אמצע אוקטובר בטורקיה ובלבנון הוא מונהג כמו אירופה.
מספר שעות האור בישראל הוא כ-10 בשיא החורף ומעט יותר מ-14 בשיא הקיץ, הפעלת שעון הקיץ לתקופה ממושכת מאפשרת חסכון בתאורה מלאכותית בצורה ניכרת.
משנת 58, במהלך כל שנות השישים עד שנת 73 ושוב משנת 76 עד לשנת 80 לא הונהג בישראל שעון קיץ (באמצע הונהג בגין מלחמת יום הכיפורים). בשנת 80 קבע בג"ץ כי שר הפנים רשאי להחליט על מועד ואורך שעון הקיץ אולם לא רשאי לבטלו, באותה שנה הוא התקיים חודש וחצי בלבד.
באופן אבסורד, למרות שבג"ץ החליט ככה עד לשנת 84 שוב לא התקיים שעון קיץ, לאחר מכן, עד סוף שנות השמונים שעון הקיץ התקיים עד ארבעה חודשים בלבד, ובראשית שנות התשעים הוא התארך קצת.
שר הפנים אריה דרעי בראשית שנות ה-90 פעל לביסוס שעון הקיץ, דווקא בניגוד לדעת הדתיים ובפרט לספרדים בניהם אולם, הוא הקפיד לקבוע את סיומו בסוף אוגוסט או בתחילת ספטמבר, אולם בכך נמשך הויכוח בקשר למשכו של שעון הקיץ בישראל.
בשנת 1992 נקבע חוק קביעת הזמן שקבע כי שעון הקיץ יחול לפחות במשך 5 חודשים בשנה (150 יום) אולם, לא נקבע מתי יש לקבעו, התוצאה הייתה איפו ששעון הקיץ היה קצר בכל פעם שמשרד הפנים היה נתון בידי שר פנים דתי/חרדי ואילו הוא היה ארוך כאשר הוא היה נתון בידי מפלגה חילונית.
דבר זה גרם לחוסר וודאות בכל שנה.
בתחילת 2005 נקבעו מועדים קבועים להחלת שעון הקיץ – שעון הקיץ יחל במועד לועזי ביום שישי באחרון שלפני השניים באפריל ויסתיים במועד השנה העברי במוצאי השבת שבין ראש השנה ליום כיפור.
עכשיו, אחרי שאתם יודעים את העובדות הגיע זמן להחוות דעה אישית. נושא שעון הקיץ הקצר מקומם אותי כל שנה מחדש. הנהגת שעון קיץ בחודש או חודש וחצי נוסף כל שנה באמת יכולה לחסוך למשק הישראלי מיליונים, כמו גם היא עשויה להפחית את תאונות הדרכים.
מדובר פה באינטרס של נוחות ופשרה מחד לעומת האינטרס של חסכון מאידך – הן בכסף והן בתאונות הדרכים.
אולם, שמדברים על כל העובדות האלו, שוכחים את הדבר האלמנטרי ביותר שהזכרתי אותו קצת בתחילת המאמר שלי, מדינת ישראל היא מדינה חמה, ובשני החודשים – ספטמבר ואוקטובר יותר מן הראוי שיהיו מוכללים בתוך שעון הקיץ, זה הרי אבסורד כל שנה מחדש שבחודש אוקטובר יש שרבים (רבים של שרב) של למעלה מ-30 מעלות ובמדינת ישראל יש שעון חורף ואילו באירופה ששם כבר מתחילים להרגיש באמת שינוי בחודש אוקטובר יש בין 15 ל-20 מעלות, אם לא פחות, ושעון קיץ.
הנה לכם מעט חומר למחשבה ביום שמשנים לשעון חורף (יהיו עוד שרבים של למעלה מ-30 מעלות – אוקטובר הוא חודש מעבר בין הקיץ לסתיו - אוקטובר הוא חודש חם ומן הראוי לפעול לפי ההיגיון ועם הרבה כבוד לצום של יום כיפור יש לשקול בשם האינטרס הציבורי להכליל אותו במסגרת שעון הקיץ.
עוד נתון מעניין בישראל השמש באמת ממהרת לשקוע ובזמן שאירופה הליך השקיעה לוקח בסביבות שעה בארץ הוא לוקח בסביבות עשרים דקות בלבד, מה גם שלאחר שהשמש שוקעת ועד שיש חושך מוחלט בארץ זה בין חצי שעה לארבעים דקות ואילו באירופה ההליך הוא בין שעה ורבע לשעה וחצי.
אגב – אומנם זה נשמע טיפשי אבל זה מונע ממני מלהתחרפן בכל שנה מחדש אני לא משנה את השעון עד לראשית חודש נובמבר.
