אלטרואיזם מציאותי

יד, כן היא חובקת עולמות,

של חברים שלא מבינים,

שמתבלבלים ולא טועים,

ועצבים שלא מכעסים.

יד, פונה לעבר כל פינה,

כמבקשת נגיעה,

ומציעה את כל כולה עד המרפק, בעליה,

במתנה. במתנה.

שנים, בעלטה חובק את עצמך,

כמו מרגיש את התקווה,

גם כשהם לידך, לבדך,

העולם הזה זר, תמיד כולו שלך.

שנים, עברו כמו עפרון על המחברת;

מחקו עם מחק חלומות,

ואהבה – נדמה שגם היא עוברת,

נסתרת בין השורות..

·         לכבוד הוא לי שיתוף הפעולה בכתיבת השיר עם מרנוון אורונרה.