נַגֵּן עָלַי אֶת לְחָנַי

 זִכָּרון צָרוּב ,חָרוּץ
 כְּשָּדֶה מוּכָן לִזְרִיעָה
 תְּלָמָיו מְחַכִּים. רֵיחָם הַחַם

 מָתוֹק, ועוֹצֵר נְשִׁימָה

 נָסַק אֶל שֶׁמֵּי הַלַּיְל

 וְהַכּוֹכָבִים שָׁתְקוּ.

 נַגֵּן עָלַי אֶת לְחָנַי בִּקְּשָׁה.
 הַבֵּט, הַקַּיִץ הֶחְלִיד, נִדְחַק אֶל סוֹפוֹ
 שִׁטָּה מְאֻבֶּקֶת, מִתְגַּעְגַּעַת

 מְשַׁטָּה
 קָדָה בְּחֵן נִכְנָע
 לְרוּחות שֶׁנָּשְׂאוּ.

 נַגֵּן עָלַי אֶת לְחָנַי בִּקְּשָׁה.
 הַיָּם רוֹבֵץ שָׁקֵט, סוֹבְלָנִי

 לֶטֶּף גַּל מוֹחֶה דִּמְעָתוֹ

 וְהַשָּׁמַיִם רְחוֹקִים, רְחוֹקִים

 הִמְטִירוּ שְׁתִיקָתָם