לוּ רַק יָדַעְתָּ

לוּ רַק יָדַעְתָּ,

עַל כַּמָּה קוֹצִים וְחֲרוּלִים הָיִיתִי מוּכָנָה לְהַלֵּךְ יְחֵפָה,

לְךָ וְאֵלֶיךָ.

אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה לֹא מֵבִין.

שֶׁאַהֲבָה עַזָה מַלְחִיצָה אוֹתְךָ.

אֲבָל כּל כָּךְ נַעֲמָה לְךָ הָאַהֲבָה הַזּוֹ וְנוֹחָה הָיְתָה.

יָנַקְתָּ כֹּחוֹת וְנֶעֱלַמְתָּ,

וּכְשֶׁהָיִיתָ מִתְרוֹקֵן, הָיִיתָ שָׁב לְהִתְמַלֵּא.

כִּי יָדַעְתָּ!

יָדַעְתָּ שֶׁתָּמִיד אֶהֱיֶה כָּאן.

הָיִיתָ חוֹזֵר, מְקוֹרְךָ מָלֵא  גַּרְגְּרִים,

וּבְהֶמְיַת גַּעְגּוּעִים מַאֲכִיל,

וַאֲנִי אָכַלְתִּי לְשָׂבְעָה וְאָהַבְתִּי אוֹתָנוּ.

כֵּן. רַק בִּקַּשְׁתִּי לֶאֱהֹב אוֹתָנוּ.

עַכְשָׁו לָמַדְתִּי שֶׁהִלַּכְתִּי עַל בְּהוֹנוֹת.

הָיִיתִי שְׁקוּפָה. מִתְחַיָּה בְּעֵת צֹרֶךְ.

הַצֹּרֶךְ שֶׁלְּךָ.

הִרְגַּשְׁתִּי אֶפֶס. אֲבָל אֶפֶס זֶה מַשֶּׁהוּ עָגֹל.

לְסַבֵּר אָזְנְךָ - עָגֹל הוּא שָׁלֵם.

לָכֵן -

מְחַבֶּקֶת לְשָׁלוֹם אוֹתְךָ וְאוֹתִי

שְׁבוּרַת כָּנָף מִתְרַחֶקֶת,

נְתִיב מְעוֹפְךָ -