כלבת שמירה

הם רצו לביית אותה, אז שמו לה קולר ברזל על הצוואר.

הקולר היה מאסיבי, כבד, לא השאיר לה שום כוח לנבוח.

הקולר היה כל כך כבד שלא היה לה אפילו כוח להתרוצץ כמו פעם ברחבי הבית.

עם הקולר, עכשיו כל הזמן, בילתה ליד המלונה שלה.

הם רצו לאלף אותה, אז לקחו לה את כל הצעצועים.

היא הרגישה בודדה בלי עצם הגומי שלה, הרגישה חסרת הכוונה בלי הכדור הסגול, הייתה חסרת מעוף לחלוטין בלי הדובי המרופט שלה.

בלי הצעצועים, עכשיו כל הזמן, יללה בשקט ליד המלונה שלה.

הם רצו לחנך אותה, אז הכירו לה מקרוב את מחבט הבייסבול.

כל תנועה לא נכונה, שגם ככה הייתה כמעט בלתי אפשרית בגלל הקולר הכבד, לוותה בהנחתה נדיבה. כל יללה חרישית, שהיו מרובות מרוב געגועים לצעצועים, לוותה בהנחתה נדיבה.

עם מחבט הבייסבול, עכשיו כל הזמן, היא התחילה לשנוא את העולם.

כשהם החליטו שהגיע הזמן שלה, הם הורידו לה את הקולר, החזירו את הכדור ושרפו את המחבט.

היא עדיין המשיכה לשנוא את העולם.

הם קשרו לה סרט יפה לצוואר, פינקו אותה בתסרוקת אופנתית, אפילו שדרגו לה את המלונה שלה.

היא עדיין המשיכה לשנוא את העולם.

הם החליטו שמספיק להם, הוציאו אותה מחוץ לבית, מיקמו אותה ממש ליד הגדר והציבו אותה לשמור.

היא בהתה במרחק, נבחה ללא הפסקה ואפילו הבריחה את הדוור הרחק משם, היא שנאה את העולם.