גזל היצירה

בימים אלו רוצים להעביר בכנסת חוק הגוזל את זכויות היוצרים מן היוצרים. הרעיון הוא שבעלי ההון יוכלו לקנות יצירות מוכנות על זכויות היוצרים שלהן, להזמין יצירות מהיוצרים ולקבל את הזכויות על היצירות אוטומטית, ועוד סוגי גזל אחרים. מי שעומד מאחורי כל הרעיון הם חברות סלולריות גדולות, בעלי הון חזקים וגורמים מובילים במשק הכלכלי.
אותם גורמים גילו שלקניין הרוחני יש ערך כלכלי, והם מתכוונים לשתלט גם על אלו. אם אפשר אז למה לא. גם כך שירים וסיפורים הפכו להיות קניין של האינטרנט וניתן להורידם דרך הרשת. הנהנים העיקריים מכך הם הציבור הרחב. בעלי ההון ראו שיש קהל רחב ואפשר להפקיע את היצירה הן מהיוצרים והן מהקהל, וגייסו לכך את מי אם לא את הפוליטיקאים, שלהם העיקרון החשוב היחידי הוא מושב הכנסת הבאה.
חשוב להבין שהשוד הוא מהקהל כולו את הקניין הרוחני הלאומי. תארו לעצמכם ספרים של ביאליק נמכרים על ידי חברה כלשהי, ללא הקרדיט של ביאליק, ונלמדים בבית הספר כשעל כל שעת לימוד של שירי ביאליק צריך לשלם לאותו גוף כלכלי. בכך דברים אמורים. לכך יגיעו הדברים אם לא נתעורר כעת.
הקניין הרוחני הוא שלנו. גזילתו כמוהו כמשטר מחשבות. הדבר נוגע לכולם ולכל היוצרים באשר הם, אם מדובר בכותבים, במלחינים, ציירים פסלים, גרפיקאים או כל סוג של יצירה אחרת.
למה הדבר דומה? אם קניתי עגבניה אזי קניתי את הזכויות על הרעיון ששמו עגבנייה בארץ כולה, וכל מי שרוצה עגבניה קונה רעיון שאני קניתי את הזכות עליו ולכן עליו לשלם לי, כמו גם כל מי שמוכר אותו. אין הבדל בקניינים.
הצעת החוק הזו היא שערורייתית מאין כמוה.
נראה כאילו בעלי ההון מצאו לעצמם דרך לתפוש חזקה על הקניין הרוחני, כמו גם על הקניין הפיזי הגרוע ביותר הוא שחברי הכנסת נותנים לכך יד.
אותם חברי כנסת, אינם אלא דו פרצופיים, מאחר שגם הצעות חוק אינם אלא קניין רוחני. עבודה על רעיון, גם אם הוא חוקתי הוא קניין רוחני. תארו לעצמכם שחברי הכנסת לא יקבלו קרדיט על הצעות החוק שלהם??? מישהו היה מוכן להעביר איזושהי הצעה לולא שמו היה מתנוסס על הרעיון שלה?

איני מתיימרת להיות כותבת מובילה, אלא נאבקת בלבד, אבל המחשבה על כך מקוממת את כולם עד אחרון היוצרים

יחד נוכל להם.