שיר אהבה למסך הגדול

אני לא יודע כמה מכם מכירים את ההרגשה הזו......
לצאת מרחף מסרט טוב ולשחזר אותו בראש מאות פעמים.....
למה לעזעזל כבר לא עושים סרטים כאלה .
אולי מהסיבה הזו אני נמנע מללכת לאולם קולנוע קטן ואינטימי(זה בערך כיף כמו להזדיין עם גרביים)
עצוב לעבור כיום ליד היכלי הסרטים של פעם ןלגלות שכיום הם משמשים חניונים קניונים או סתם מפלט לנרקומנים עלובים.
אין כמו אותה שנייה לפני שמתחיל הסרט וכולך דרוך ומלא בציפייה לקראתו.......
זה מזכיר לי את הרגע לפני שאתה מזיין מישהי בפעם הראשונה...-אתה יודע שאתה הולך להנות אתה רק לא יודע איך היא גומרת.
לפעמים כל כך אהבתי סרט מסויים שחזרתי לראותו שוב ושוב.....(זה בערך כמו להזמין שוב ושוב את אותה נערת ליווי)אתה יודע למה לצפות ואתה גודדאמט נהנה מזה בכל זאת.
אני זוכר לפרטי פרטים סרטים שאהבתי ובמיוחד סצינות אהובות .......
הפעם הראשונה שראיתי מהי מחוייבות של בעל לאשתו ואהבה ללא תנאי הייתה בסרט אסונות ימי:"הרפתקאה בפוסיידון"-בעל שיודע שהוא הולך למות ונפרד מאשתו(שלי וינטרס)
באותו סרט אגב ראיתי גם איך מרגישות נשים כלפי גבר שיש לו תושייה ומציל אותן -פול ניומן שגילם כומר.
בכלל הסרטים הישנים הם אצלי גבוה גבוה ברשימת המועדפים........
יש את הנשים הקרירות והבלונדיות של היצ'קוק-אווה גארדנר או קים נובאק שלא לדבר על גרייס קלי....הן משדרות נשיות כובשת למרות שהן מצטיירות כקרחון.
לעומתם יש את האמפרי בוגרט האולטמטיבי .....רגיש ציניקן ומחוספס.......
אהבתי אותו בתור ריק בקזבלנקה ויותר מזה בתור סמואל ספייד בנץ ממלטה.....
תמיד הוא מופיע עם גופייה מרושלת ופייה של בקבוק צמודה לשפתיו........
קצת משעשע לדעת שבבגרותו המאוחרת הוא שימש אב נפלא לילדיו למרות תדמיתו הנוקשה.....אפשר להרהיב ולאמר שהוא היה קצת "סיסי"
אם אקפוץ קדימה מעט לשנות השבעים המרהיבות אז אין צורך להכביר מילים על סטיב ב"בריחה" או על פול ב"עוקץ"..............
אני בעיקר זוכר את היציאות הראשונות עם בנות לקולנוע בחשיכה.............
אפילו אני לא היתי טרוד בסרט יתר על המידה וזכור לי כמה פעמים שחזרתי למחרת והפעם לבד כדי שאהנה מהסרט ולא מליטוף רגלייה של ילדה נרגשת...................
למרות שזה לא בדיוק הפינה של גידי אורשר רק אמליץ על מספר במאים אהובים עליי במיוחד:
גודאר -"עד כלות הנשימה"(הגרסה המקורית)
סטנלי קובריק-אודיסיאה בחלל
רידלי סקוט-בלייד ראנר
בכל מקרה אני מודה לאלילי המסך הגדול שבזכותם רכשתי מעט ידע כללי וחוויות שעיצבו את בגרותי
מכולם לקחתי משהו