ארץ מלוחה

כי בכל הערכאות

הם עושים מאיתנו צחוק,

הם תוהים ותועים

וממיטים עלינו חורבן

הם טועים ומטעים

הוא קצין בכיר במיל

כבר מזמן הוא "מלח הארץ"

וזה שממול הוא התשליל

הוא דר בקרת מפוארת בשרון

וגם תומך באם ישישה

יש לו כלבה גזעית ואישה יפה

בקוטב הנגדי

של העולם החברתי

שפל קומה ורוח

תלוש וקרוע

נמצא חסר המודעות

ונעדר הרגישות לכל מה

יש ערבי שירה בציבור

שכבר מזמן היו לאגדה

עם שרהל'ה שרוף בפסנתר

או צביקה האקורדיוניסט מהאוגדה,

ויש עוד הרבה למה לצפות

ההוא שמנגד

הוויית חייו שמורה

בקופסה אטומה

ובאין מה שמייתר אותו

מהבהמה,

ישלח לעזאזל

את שומרי החותם

ויראה בעין יפה

גזל של עיטורי ברזל

מאנדרטה לנופלי אוגדה  

וחמס של מצבה

לילד שנקטף

ה"מלח", זרקה בראשו שיבה

וכרסו עבתה לעילא ולעילא,

אך שפתו צחה

את ההוא ואת חבריו

על מנת להעניק להם

תובנה בסיסית

חווילתו של ה"צדיק" מושקעת

כמו גם בת זוגו, תמר

"בהירת השיער", השופעת

המתוחה כמיתר

על סף פקיעה

ובחלל רועם השקט

כה עזה היא הדממה,

הוא עומס זיכרונות מהאוגדה

גם של  חיילים פשוטים

אחיו לנשק בעוצבת הפלדה

אך במיוחד חשוב לו לאזכר

חברים שעדיין משכשכים עימו

ובעולמות של תוכן לגמרי אחר.

על מנת להרתיע אחרים,

על מנת שנהיה מוגנים

ועל מנת שנוכל להפוך

למדינה מהמתוקנות

עלינו לעמוד על שלנו

ולהקיא מתוכנו,

לתקופות ארוכות

את כל העבריינים

מכל שלל צבעי קשת

הצווארונים.